הפוך לדף הבית      English      הוסף למועדפים

פורום-forum   פורום - forum   תקנון

אודותיו   קורות חיים   תיאטרון העם ישראל

צור קשר

מופעים   הזמנת מופע   אירועים ומופעים בהנחיית יוסי אלפי   סדרת מרתון מספרי סיפורים עם יוסי אלפי בהיכל התרבות נס ציונה   יום העצמאות בחגיגה עצמאית   מופעים לשבוע הספר   על שירה והגירה- יוסי אלפי וארז ביטון   מופעים מיוחדים ליום ירושלים   מספרי סיפורים   סלוניקי בגדאד סלוניקי - חאפלה יוונית   סיפור בציבור   סיפורי נשים    חלום ציוני   מספרי סיפורים לילדים, לנוער ולכל המשפחה   מופעים לקראת סוף שנת הלימודים

כתבו עלינו   "הכנסת מספרת את עצמה לדעת" - יום הולדת 61 לכנסת ישראל בהנחייית: יוסי אלפי   פסטיבל מספרי סיפורים ה- 16 (2009)   100 שנה לבית חולים זיו

מופעי שירה    בית אבי חי מארח יוסי אלפי מספר ומארח בסדרת מפגשים על שירה והגירה   על הגירה ושירה - יוסי אלפי ורוני סומק   מופעי סופרים ומשוררים בהנחיית יוסי אלפי   יוסי אלפי קורא משיריו   מופעי שירה לילדים

מספרי סיפורים   הזמנת מופע   מופע יחיד   מופע משולב   מרתון מספרי סיפורים   קהילה מספרת/סיפורה של קהילה   מופעי נושא   סיפורים לילדים   דיסקים וקלטות למכירה

קורסים   מבוא   קורס מספרי סיפורים   קורס מספרי סיפורים למתקדמים   קורס מנהיגות באמצעות הדרמה   קורס לרכזי תיאטרון קהילתי   קורס "המורה כשחקן ומפעיל"   קורס מספרי סיפורים מזורז לחברות, מוסדות וארגונים   קורס רענון לבמאים קהילתיים   קורס רענון למספרי סיפורים

סדנאות   הזמנת סדנאות   סדנאות למספרי סיפורים למוסדות לארגונים וחברות   סדנת משחקי תיאטרון   סדנת הכרות הפעלה חברתית באמצעות הסיפור ומשחקי תיאטרון

הרצאות

ספרים

מאמרים   מאמרים המפורסמים ב- ynet   הסיפור - זה כל הטיפול    הנאום הפוליטי כהצגת יחיד   עקרונות יסוד ביצירת המחזה בקהילה   טיפ למספר הסיפורים המתחיל   עקרונות יסוד לסיפורו של מספר הסיפורים   מעט מן המעט – ציטוטים מאילנות גבוהים   סיכום עקרונות יסוד לסיפורו של מספר הסיפורים

סיפורים   סיפורים לקריאה   סיפורים להשמעה   סיפורים לצפייה   דיסקים וקלטות למכירה   שידור פסטיבל מספרי סיפורים בטלויזיה    סיפורים להאזנה ברשת ב' של קול ישראל

תמונות   תמונות מאירועים   גלריית תמונות-יוסי אלפי

פסטיבל   פסטיבל 2010 יוצא לדרך   פסטיבל מספרי סיפורים 2009   פסטיבל מספרי סיפורים 2008   פסטיבל מספרי סיפורים 2007   פסטיבל מספרי סיפורים 2006   פסטיבל מספרי סיפורים 2005

אורחים באתר   הזמנה   אליהו נאוי   אורי אורבך    דב אלבוים   זלי גורביץ   בני דון יחייא   דינה אור   טאהא עלי מוחמד   יוסי שריד   יאיר דלאל   לובה אליאב   פוצ'ו - ישראל ויסלר   רוביק רוזנטל   ש. שפרה   עדנה טופר   עזרא מילגרום   עדנה קנטי   אילנה אבישר   דורית זילברמן

פורום - forum מנהל פורום  הוספת הודעה חדשה  חיפוש בפורום       הודעות 30 - 1 מתוך 2805 הודעות ראשיות בפורום  כותרת ההודעה  שם  שעה  תאריך   סיפורו של יוגי / עזרא מילגרום עזרא מילגרום 21:30 9/3/2010 בבוקר צעקות מחרידות של אימי העירוני , לא הבנתי מה קורה . נדיר שאימי נכנסת להיסטריה של צעקות. רק כששמעתי את אימי צועקת "יאשה בוא תראה מה שמו לנו פה". הבנתי שאני הוא הגורם לצעקות, שכחתי ליידע את אימי בעניין הגולגולת. מיד יצאתי החוצה והסברתי להוריי שאת הגולגולת אני שמתי. הסברתי שמצאתי אותה באחת המערות ואני מביא את הגולגולת למורה לטבע. מעניין שאת תגובת המורה אינני זוכר, אך את צעקותיה של אימי, אינני יכול עד היום לשכוח. למה אנו זוכרים דבר אחד כשאת השני איננו זוכרים? מעניין מאוד של מי הייתה הגולגולת. היום, אם מישהו היה מוצא גולגולת, או שלד של אדם, כל המשטרה הייתה באה לחקור. אז בזמנים ההם, לא עשו מזה עניין. אין ספק שהזמנים ההם היו מאוד מיוחדים, אני מדבר על אמצע שנות החמישים.  הוסף תגובה   סגור  מזמן לא כתבתי רחל 20:24 9/3/2010 אז שלום לכולם סורי אבל פשוט סורי שלא כתבתי אני עמוסה... מחר יש לי מבחן תחזיקו לי אצבעות המבחן במדעים גוד בי רחל  הוסף תגובה   סגור  רחל יקרה, אם התכוננת היטב למבחן ואת יודעת את החומר, ואנחנו מחזיקים לך אצבעות, אין ספק שתצליחי. אילנה אבישר 20:50 9/3/2010 ספרי לנו אחר כך איך היה. בהצלחה, אילנה  הוסף תגובה   סגור  החמור ששאג שרון שפירא 18:41 9/3/2010 החמור ששאג האריה מלך החיות חגג את נצחונו בבחירות. במסיבה הסתובב לו חמור אחד שצעק ואיחל לאריה: "כל טוב אחי...מזל טוב..." כשראה האריה שהחמור קרא לו "אחי" תפס את החמור ושאל אותו בכעס: "מי אתה חושב שאתה?!, איך יכול להיות שאני האריה מלך החיות אחיך?? הרי אתה בסך הכל חמור!!!" ענה לו החמור: "תירגע אחי, גם אני הייתי אריה לפני שניצחתי מערכת בחירות..."  הוסף תגובה   סגור  "ציפור קטנה בלב" תאיר 12:10 9/3/2010 "ציפור קטנה בלב"- יוסי אלפי מתארח אצל שמעון פרנס- יום שישי בין השעות 15:00-17:00, בגלי צה"ל.  הוסף תגובה   סגור  כך מתחיל הספר שכתבתי מילגרום עזרא 0:31 9/3/2010 סיפורו של יוגי עם תחילת כתיבת סיפורי, כבר לאחר כתיבת הכותרת, הנחתי את ידי על לוח המקשים, חשתי רעד ורטט בידיי, דרך המקשים. ניסיתי להעביר את ידיי לבסיס לוח המקשים, לא חשתי כל רטט. הבנתי שזה הולך להיות מעניין. בילדותי אהבתי להסתובב בטבע. להתבונן בכל דבר שעמד או זע לנגד עיני. אהבתי את בעלי החיים, כלומר להתבונן בדרך הליכתם התנהגותם וכל דבר סיקרן אותי. הסתובבתי בהרי הכרמל . מאוד אהבתי למצוא מערות להיכנס לתוכן. לפעמים אף לזחול כדי להצליח להיכנס. באחת הפעמים מצאתי במערה שאריות שלד של אדם . לקחתי את הגולגולת היבשה וחשבתי לעצמי: "איזה יופי של מתנה אוכל להביא למורה לטבע, הוא ודאי ישמח". הייתי חייב להזדרז כי השעה הייתה מאוחרת והתחיל להחשיך. רצתי במהירות במורדות ההר, כשבידי האחת גולגולת ובידי השניה מוט של מטאטא ( איתו הייתי מחפש, מרחיק ואף הורג נחשים) . כשהגעתי לביתי השעה הייתה כבר מאוחרת והחשיך. בלי להשקיע מחשבה מיוחדת, תקעתי את המוט בגינה לפני הכניסה והשחלתי את הגולגולת למוט, מתוך כוונה שלמחרת כשאצא לביה"ס, אקח איתי את הגולגולת למורה לטבע. התרחצתי והלכתי לישון.  הוסף תגובה   סגור  עזרא, שנס מתניים ולך עד הסוף... בהצלחה יוסי 19:16 9/3/2010  הוסף תגובה   סגור  עזרא, יישר כוח. מסקרן. רוצה לשמוע עוד. אילנה אבישר 8:58 9/3/2010  הוסף תגובה   סגור  הרוכב והחמור - עג'מי שרון שפירא 21:58 7/3/2010 החמור והרוכב פעם בא החמור לרוכב שלו ואמר לו "אם תקנה לי אוכף חדש, מושכות חדשות ופרסות חדשות אני אוכל לא רק לעבוד עבורך אלא אפילו להתחרות בשבילך במרוצים, ולנצח סוסים אצילים" הסכים הרוכב, הוציא 2 מיליון דולר וקנה לו הפריטים ובאמת החמור והרוכב התחרו בתחרויות שונות במדינה, וניצחו חמורים וסוסים מקומיים. או אז ביקש החמור מהרוכב לרשום אותו למרוץ אוכף הזהב הבינלאומי בלוס-אנג'לס, כמייצג החווה של הרוכב. והרוכב אכן רשם אותו למרוץ. הגיע מועד התחרות, כל המתחרים התייצבו על המסלול האדום למרוצי הכנה, ויצאו לדרכם אמתי שהונף דגל חוותם. לפתע הכרוז הניף את דגל החווה, וחמורנו במקום לרוץ, השליך את הרוכב מגבו. כשנשאל "מדוע.", ענה "הוא פשוט לא יודע לרכב טוב. אם לא אני, לא היינו כאן" עבר סוס אציל ואמר לו "החמור, גם עם אוכף מזהב נשאר חמור !"  הוסף תגובה   סגור  הצבוע התורכי וכלב השמירה הישראלי שרון שפירא 18:28 7/3/2010 הצבוע והכלב פעם רבו כלב השמירה הישראלי והצבוע התורכי אמר הצבוע "אתה כלב בן כלב, נושך גורי חתולים. חתיכת שנאוצר גרמני" ענה הכלב "הם לא חתולים, הם נמרים טורפים יחד עם כל הלהקה" אמר הצבוע "אבל גורים!, זאת ממש שואה" השיב הכלב "תגיד חתיכת צבוע, ממתי אתה מכיר בשואות של אחרים?!. חכה שינסו לתקוף אותך, נראה איך אתה תגיב?!" התעצבן הצבוע "אתה פשוט חירש ואטום", והלך לדרכו. עברו כמה ימים, הצבוע בא שנית אל הכלב וכעס עליו "למה לא באת לעזור לי עכשיו כשהנשר האשים אותי בשואת השחפים הארמנים?" ענה הכלב "מה, שכחת כבר שאני חירש ולא שומע?, ובינינו בתורכיה התנהג כתורכי, כלומר הישמר מאחור !  הוסף תגובה   סגור  מחשבה עזרא מילגרום 17:25 7/3/2010 מחשבה היא כה רכה ועדינה, מלטפת, מטפחת את עצמה. מקפידה היא על פסון, משתדלת ואוהבת, בעיקר היא את עצמה. עוקצנית היא, דוקרנית, תוקפת את כולם, כשנחשפת לאמת, שאינה כרצונה ודעתה, כזו היא המחשבה. יוצרת היא תדמית, עמלה יומם וליל, לטפח, לנפח את עצמה, להראות חשיבותה ולרמות אף את עצמה. לא עושה זאת בכוונה, יש לה מן תכונה, לראות ולהראות, את אותם דברים יפים המסבים לה עונג. כשמדובר במכאובים או בדברים לא נעימים, מפנה היא עורף ודוחה, מדחיקה, אינה רואה, ובכך מרמה היא את עצמה. אין זו אשמתה של מחשבה, משחר הימים, כך גדלה היא וחונכה, כשכולם רק השתדלו כמעט הכול כדי להסב לה עונג. אם פעם כבר קרה שקבלה היא סתם מכה, בכולם תלו את האשמה, רק לא בה המסכנה, כך היא משוכנעת בעצמה. היא כה רכה ועדינה, מלטפת, מטפחת את עצמה. מקפידה היא על פסון, משתדלת ואוהבת, בעיקר היא את עצמה ובכך יוצרת סבל, לעצמה וסביבתה.  הוסף תגובה   סגור  במחשבה שניה, עזרא 17:49 7/3/2010 זה כבר היה לפני שנה. מה היה?  הוסף תגובה   סגור  תודה רבה לכל המפרגנים והמעודדים. עופרה לב ארי 21:27 6/3/2010  הוסף תגובה   סגור  חתול במגפיים שרון שפירא 10:19 6/3/2010 חתול במגפיים במטבח אחד יוקרתי השתוללו כמה עכברים. באו כלבי השמירה לחתול במגפיים שגר בבית ההוא ושאלו אותו "למה אתה לא תופס את העכברים, ומחנך אותם?" הושיב אותם החתול במגפיים בסלון, ביקש מאשתו החתולה הסיאמית להביא שמנת ולהצטרף, ואמר "מצטער, לא ידעתי שיש חורים במטבח ובאו עכברים. הרי אני כל הזמן בסלון ובחדר השינה ושם אין עכברים, רק גורי חתולים" ענה כלב השמירה ואמר "אל תמכור לי חתול בשק! אינך יודע שכשהחתול לא בסביבה, העכברים חוגגים". ובינינו חתול עם מגפיים וכפפות לא תופס עכברים !  הוסף תגובה   סגור  אני מאוד גאה בעופרה כפי שאני גאה ברבים מתלמידיי המוצאים את דרכם לתרומה לחברה בישראל. כל הכבוד! יוסי 0:03 6/3/2010  הוסף תגובה   סגור  בתקווה שזה לא ישמע מתחנף טלילה 16:11 9/3/2010 בתקווה שזה לא ישמע מתחנף א. אני גאה בך על המעשה של שילוב ילדים שומעים וליקויי שמיעה בצוותא כשיש רצון ויצירתיות מצד גננת "השמים הם הגבול" ישר כח אני מדמינת את ההורים חושבים שהילדים מתחילים ללמוד גיבריש כשפה שנייה ולא מבינים את שפת הסימנים(לי זה נראה תמיד מאד מסובך...) מילה ליוסי: סטטיסטית יש הרבה אנשים מהמרתונים שלך שאני מכירה שעושים דברים לטובת הזולת _אולי זה שווה פיילוט למה מספרי סיפוריםרגישים ועוסקים בנתינה לזולת) אבל, אל תשכח שגם אתה כזה... אתה עושה הרבה דברים עבור אנשים בלי לפרסם את זה ברבים וגם הנחלתם את הערך לבנים סו ואתה ראיתי את גורי בתכנית של ווריאטי מתלווה אל אחד הילדים ועושה לו יום כיף הדברים האלו לא מובנים מאליהם  הוסף תגובה   סגור  מכירים את המספרת עופרה לב ארי? אם כן, ואם לאו, תשמעו איזו יוזמה ברוכה יש לה כגננת. זו ציונות. זו ארץ ישראל היפה. אילנה אבישר 18:13 4/3/2010 שלום חברים, למי שלא מכיר את עופרה: עופרה מספרת סיפורים, גם תלמידה של יוסי. היא מצליחה כמספרת. תשמעו איזו יוזמה ברוכה יש לה כגננת. עופרה עובדת במשך עשרים וחמש שנים כגננת בראשון לציון. לאחרונה נפתח בסמוך לגן הילדים שלה גן לילדים לקויי שמיעה. עופרה חשבה שזו הזדמנות טובה לפתוח את עולמם של ילדי הגן לעולמם של ילדים חריגים. ביוזמתה קיבל כל צוות הגן שלה שיעורים בשפת הסימנים. את שפת הסימנים היא לימדה את ילדי הגן ויזמה פעילויות משותפות קבועות עם הילדים החירשים בגן הסמוך. הילדים משחקים ביחד בחצר ומתקשרים, משתתפים בשיעורי התעמלות, ריתמיקה ויצירה משותפים. ילדי הגן התחילו להביא הבייתה את שפת הסימנים, והוריהם נדהמו מהיכולת החדשה שלהם. הילדים מדברים בשפה שהוריהם לא מבינים. בהמשך יזמה עופרה מסיבות משותפות של ילדים והורים משני הגנים, וכך החלו להירקם קשרים גם בין ההורים. עופרה, יישר כוח!!! את האינפורמציה הזו קיבלתי מכתבה שהתפרסמה בעיתון של ראשון לציון, שעופרה שלחה לי במייל. כשקראתי את הכתבה ממש התרגשתי.  הוסף תגובה   סגור  קטע נוסף מהכתבה עופרה לב ארי 20:08 4/3/2010 קובץ מצורף  הוסף תגובה   סגור  כל הכבוד עופרה.... עזרא מילגרום 12:59 5/3/2010 האמונה שלך שזה יצליח ויישאר עם הילדים הוא בטוח. כשהייתי בן 2.5 כילד קטן נאלצנו לדבר בגרמנית מאחר ואחי היה בבית חולים באוסטריה. ולאחר שהגענו ארצה דיברנו תחילה עם אחי בגרמנית ואימי התעקשה שנדבר גם ברוסית וגם בעברית. כעבור 40 שנה נסעתי להשתלמות בגרמניה והופתעתי כמה מילים מוכרות לי בגרמנית. המשיכי בפועלך הברוכה והמאחדת  הוסף תגובה   סגור  כתבתי רק תמצית של הכתבה מהעיתון. אילנה אבישר 18:17 4/3/2010 אינני יודעת אם אפשר להעתיק את הכתבה הנה, או לשלוח קישור. לא טובה בזה. בכל אופן, אם מישהו רוצה לקרוא את כל הכתבה, אשלח לו אותה במייל. אני בטוחה שעופרה מרשה לי. כל טוב אילנה  הוסף תגובה   סגור  העליתי את הכתבה לאתר. ניתן לפתוח. עופרה לב ארי 18:35 4/3/2010 העליתי את הכתבה בשתי תגובות. מוזמנים לקרוא. קובץ מצורף  הוסף תגובה   סגור  רוב תודות עופר לב ארי 18:32 4/3/2010 לאילנה היקרה, תודה רבה רבה על הפירגון והעידוד. ממשיכה להוביל את הפרוייקט במלוא המרץ. קובץ מצורף  הוסף תגובה   סגור  מרגש...מרגש ...ושוב מרגש דליה 20:09 6/3/2010 כל הכבוד ..יוזמה מבורכת לחנך וללמד את הילדים כבר בגיל צעיר לדעת לקבל אתה השונה , מה שיראה להם טיבעי ולא שונה כבר בגיל בוגר יותר . ליעד יקירה , עשית כתבה מרגשת , כל הכבוד גם לך . שבוע טוב  הוסף תגובה   סגור  הדוב הרוסי וכלבי השמירה - פרשת ליברמן שרון שפירא 12:52 4/3/2010 הדוב הרוסי וכלבי השמירה בקרקס אחד היה דוב רוסי שהיה מציק לכלבי השמירה של הקרקס. כל פעם שניסו לנשוך אותו היה הדוב מתחמק בתרגילי אקרובאטיקה. החליטו כלבי השמירה לבקש את עזרתו של כלב אסקימואי אחד. שלחו אליו חבילה ורשמו בה "ארנב מקומי יכול לתפוס רק כלב ציד מקומי, ודאי דוב רוסי". חלפו מס' שבועות וכלבי השמירה לא קיבלו תשובה ולא את החבילה. פנו הכלבים לכלב הציד מהקוטב ושאלו "איפה החבילה והתשובות?". השיב כלב הציד "העברתי החבילה לדב הקוטב המקומי כדי שיבדוק בין הדובים. מסתבר שהדוב ההוא פשוט עבד עם איזה דב רוסי אחד. הוא נתן לו לשמור על התשובות והחבילה ואז הדוב הרוסי הזה ברח לו עם החבילה". "והוא לא דרש מהדוב ההוא להחזיר את החבילה?" הוסיפו הכלבים. השיב כלב הקוטב "לא הספיק, פיטרו אותו". "ומה איתך, למה אתה לא דרשת חזרה את החבילה?" התעקשו הכלבים. "דרשתי, אבל הוא לא החזיר" ענה. "למה?" "תבינו, הוא דוב לא חמור !".  הוסף תגובה   סגור  מפגש - תאריך סופי מיכה 9:34 4/3/2010 ביום ד' ט"ז בניסן, 31.3.2010 שהוא היום הראשון לחול המועד פסח, נתכנס בשעה 11.00 במועדון לחבר של קיבוץ אשדות מאוחד. השיקול שהינחני למועד זה הוא ההנחה כי עיקר התנועה בכבישים תתחיל למחרת. הכוונה: משער הקיבוץ ממשיכים בכביש ללא סטייה עד שעוברים את האסם משמאלכם. משם פנייה ראשונה ימינה וממשיכים ללא סטיות עד שרואים מבנה שעל גגו אנטנות. שם המועדון. משמאלו מגרש חנייה מסודר. להתראות.  הוסף תגובה   סגור  יציאת מצריים טלילה 15:54 9/3/2010 אני מצדדת בדבריו של ידידי עזרא. בואו כל החברים ננצל את ההזדמנוות להיות ביחד במעונם של משפחת תמיר נשתדל להגיע בהמונינו מיכה אל דאגה(בלי לינה משותפת} נכבד את הצפוני שבחבורה שהזמין לא אחת: פעם היה גשום ופעם היה חם מידי עכשיו אין תירוץ אז יאללה חברה צפונה לרוץ  הוסף תגובה   סגור  להתראות במועדון עזרא מילגרום 12:55 4/3/2010 יאללההה חברה מפגש לבוא כולם!  הוסף תגובה   סגור  הסיפורים עמיתים דור דהן 20:42 3/3/2010 יוסי שלום אני רוצה לדעת, אם הסיפורים שלכה המיתים?  הוסף תגובה   סגור  שאלו פעם מספר סיפורים אחד:"תגיד, כל מה שיספרת זה נכון?" ענה להם:"אני לא יודע אם זה נכון, אבל זו האמת!" יוסי 0:04 6/3/2010  הוסף תגובה   סגור  ורק שניה! סהר 19:48 3/3/2010 מתי אתה נכנס לאינטרנט ? בבקשה תענה לי אני רוצה להתכתב איתך!  הוסף תגובה   סגור  אני רואה את כל ההודעות וגם מנסה לענות אלו הכותבים ישירות אלי. בהחלט! שלח סיפור יוסי 0:05 6/3/2010  הוסף תגובה   סגור  יוסי הייתי בשעת סיפור שלך סהר 18:12 3/3/2010 אני מענבלים זוכר אותי? אני ניגשתי אליך ואמרתי שגם אני כתבתי סיפור, קוראים לו השפה שלי . קוראים לי סהר אני בכיתה של מאיה דסלר זאת שאמרה לך על אבשלום דינוביץ. אני מקווה שתשלח לי תגובה איך שולחים פה את הסיפור שלי. מקווה מאוד מאוד מאוד שתענה ,סהר.  הוסף תגובה   סגור  אשמח מאוד לקרוא את היספור שלך. כמו כן אנא, העבירי את דרישת השלום שלי למשפחת דינוביץ' אשמח אם יהיו בקשר. יוסי 0:06 6/3/2010  הוסף תגובה   סגור  כתוב את הסיפור עזרא 17:33 4/3/2010 כמו שכתבת את הודעתך אני כבר מחכה לקרוא  הוסף תגובה   סגור  שרון שפירא הגורים והגורה - פרשת 17:53 3/3/2010 הגורים והגורה בחווה אחת, חווה "צפונית", גרה להקת כלבים עם גוריה. פעם תקפו גורי כלבי הציד גורת פודל אחת קטנה. ישבה הגורה הקטנה בצד המלונה, זנבה בין רגליה, לא נבחה ולא אכלה. גם הגורים האחרים שבמלונה לא נבחו, הרי כלב אוכל לעולם אינו נובח. ראו גורי הציד שכך, חזרו ותקפו שוב ושוב את הגורה, עד שלגורה נמאס ואמרה להם "רק תזכרו, כל כלב מגיע יומו". יום אחד הגיעו כמה כלבי שמירה למכלאה, לקחו את הגורים התוקפים, והעבירו אותם למכלאה. הגיעו כלבים אחרים לפתח המלונה כדי להבין איך דבר כזה קורה. החליט מנהיג להקת הכלבים שהוא לא מרשה לגורים לספר להם על המקרה, ואמר להם "ככה אנחנו שומרים על הלהקה והמלונה" !. אמר לו אחד הכלבים "פה קבור הכלב?!". _ ואני אומר אכן גורים ללא "תקנה". לו הייתה להם תקנה, ודאי היו נשלחים כעונש למושבה מגדל. לא?!  הוסף תגובה   סגור  את יושבת מילגרום עזרא 12:13 3/3/2010 את יושבת אני עובד, דואג, מתרוצץ ואת יושבת מתבוננת. אני משתדל לחיות ברווחה ואת יושבת מתבוננת. אני לומד, חוקר, רוצה לדעת ואת יושבת מתבוננת. עד מתי זה ימשך? עד מתי אני אפעל, אעבוד, אדאג, אשתדל, אלמד, אחקור, ארצה לדעת, אמרי, את, היושבת מתבוננת? אני, היושבת מתבוננת, אינני מתערבת, אני רק יושבת מתבוננת, אפילו לא שואלת: " עד מתי זה ימשך?" כי עבורי יש רק את הרגע הזה, הרגע בו אני יושבת, מתבוננת. אני, היושבת מתבוננת, אינני שואלת, אלא יודעת, ברגע שתפנים שאתה הוא אני, גם אתה תשב ותתבונן. תשב, תתבונן ותבחין שאנו "אחד".  הוסף תגובה   סגור  החמור והסוס - פרשת אורי קורב שרון שפירא 8:30 3/3/2010 החמור והסוס באורווה אחת גרו סוסים וחמורים. פעם באה לביקור קבוצת סייחים צעירים בליווי סוס אציל מחווה אחרת. כחלק מהביקור שוחחו עם הסוסים האצילים, עם הסוסים הרגילים, ולבסוף עם החמורים. אמר להם אחד החמורים "כשתגדלו תעבדו קשה כמוני, ממש כמו חמור!". כעס הסוס המלווה, פנה לאבי הסוסים, סוס אציל וידוע, ואמר לו את דברי החמור. קרא אבי הסוסים לחמור ואמר לו "אנחנו לא חמורים, אנחנו סוסים אצילים ומכובדים, אם עוד פעם תאמר שאנחנו חמורים, נשפוט אותך ונסלק אותך מהחווה. הבנת?!". עבר במקום פרד זקן ואמר לאבי הסוסים "ואם תסלק אותו, אז אתה לא חמור?!"  הוסף תגובה   סגור  לא הוא לא חמור עזרא 12:10 3/3/2010 הוא סוס אציל שיעבוד כמו חמור:-)  הוסף תגובה   סגור  והרי זו הייתה כוונת הממשיל מלכתחילה שרון שפירא 17:33 3/3/2010  הוסף תגובה   סגור  הממשיל..... עזרא 23:43 3/3/2010 הוא גם ממליך?  הוסף תגובה   סגור  הממשיל אינו קופץ לראש כממליך כי יודע הוא היטב "מי קופץ בראש", הפרקליט! לא?! שרון שפירא 23:56 3/3/2010  הוסף תגובה   סגור  שוב חזרנו לחמור! עזרא 12:57 4/3/2010  הוסף תגובה   סגור  ירדנו הכי נמוך שאפשר.... עזרא מילגרום 19:57 2/3/2010 ירדנו הכי נמוך שאפשר נפשנו בים המלח. פגשנו חברים שנפשו גם בשנה שעברה. זוג מראש העין וזוג מקדומים. למרות הדעות השונות ביניהם נהנינו בצורה בלתי רגילה. עדין נותר הטעם המתקתק של המים המלוחים, התחושה של המים הזורמים בבריכה האקטיבית והטעם של עוד. זו הייתה מתנה שלנו לגוף, מתנת הבריאה לאדם, מתת האל למדינה וליקום. כל שנה אנו באותו המלון, למרות ששמותיו משתנים. ממלון "נובוטל" למלון "מריה קלאסיק" ול"ליאונרדו" כיום בבעלות רשת "פאתל". מומלץ, מומלץ, מומלץ לנפוש לחיות וליהנות.  הוסף תגובה   סגור  עזרא'לה! כנראה שגם המלון ירד הכי נמוך שאפשר עם כל שנה הוא מחליף את השם. והעיקר שנהנתם! שרון שפירא 8:25 3/3/2010  הוסף תגובה   סגור  המלון נשאר במקומו עזרא 12:05 3/3/2010 הבעלים, הם שהתחלפו, ירדו ואנחנו נהנים ונהנים עם נים ונים בספא או בחדרים.  הוסף תגובה   סגור  הגיע אליי באי מייל, על כן אני מניחה שאפשר לפרסם "לפני ששים שנה מאת אמנון שמוש" אילנה אבישר 16:04 2/3/2010 לפני ששים שנה/ מאת אמנון שמוש לפני ששים שנה נסענו לאמריקה באניה. שבועיים מחיפה לניו-יורק. לאירופה הספיקו ארבעה ימים קצרים. קיבלנו עשרה דולר לאיש, מטבע זר. לפני ששים שנה השתמשנו בנייר-אויר דקיק כדי לשלוח מכתב לחו"ל. כתבנו בעט נובע, ספגנו את הדיו בנייר-סופג וליקקנו את המעטפה בלשון שלופה. לפני ששים שנה אפינו עוגה אחידה בסיר פלא על פתיליה. ושרנו עוגה עוגה במעגל נחוגה. לפני ששים שנה היה סנדלר בכל שכונה, במבוי סגור בין שני בתים. הלכנו אליו עם הנעליים החדשות והוא שלף מסמרים מבין שיניו החשוקות והוסיף פרסת ברזל לעקבים ומסמרים עגולים לסוליה. וכך צעדנו לאימוני "ההגנה". לפני ששים שנה היה חייט בכל שכונה, שחלק חנותו עם שען, או רפד. הלכנו אליו עם בד פופולין לתפור ממנו חולצות, ועם מכנסי צמר ישנים של האח הגדול שמהם גזר לנו מכנסיים קצרים. מובן שמדד אותנו מכף רגל ועד מפשעה, מכתף אל כתף, ומצוואר ועד מותן. לפני ששים שנה אמא בישלה נזיד עדשים על פתיליה, הכובסת הרתיחה מים על פרימוס ואני נשלחתי לקנות בדחיפות מחט לפרימוס. שרנו "כותונת לילה נפלה בפיילה". שאון הפרימוס עודנו באוזניי. לפני ששים שנה שתינו בקיוסק גזוז, בבית הקפה צוף, וברחוב הרצל את "המיצים הטבעיים של האחים רובננקו". במסעדות ובבית כוסו שולחנות העץ בשעוונית צבעונית. לפני ששים שנה היתה בכל פינת רחוב מסעדה של תנובה, בה קיבלת חביתה ולבניה וקמצוץ ריבה בצלוחית חתומה של אשכנזים. התה הבהיר הגיע בכוס זכוכית לוהטת, עם ידית מוזרה. לפני ששים שנה השתמשנו באבקת ביצים ובאבקת חלב והתלוצצנו שלמדבר יש לקחת אבקת מים. שמים כפית אבקת מים בכוס מים, בוחשים היטב ושותים לרוויה. לפני ששים שנה בגרוש ובגרב היה חור. לא באוזון. ולא בגאווה הלאומית. לפני ששים שנה חיממנו את הבית בתנורי נפט. קיררנו בקיץ סדינים רטובים תלויים על התריסים. לפני ששים שנה הבנות לבשו מכנסיים קצרים עם גומי על הירכיים. בנים – מכנסי אתא קצרים עם הכיסים בולטים החוצה בחן. חולצה רוסית היתה שיא ההידור והגינדור. ומי שרקמה לך אותה הפתיעה אותך על המתבן. לפני ששים שנה היו בעולם ובאו"ם פחות מחמישים מדינות. אחת מהן היתה ישראל עם שש-מאות אלף תושבים. לפני ששים שנה האביזרים האלקטרונים המפותחים ביותר היו רדיו, קומקום חשמלי ומכונת גילוח. מי שנסע לאמריקה זכה לראות טלויזיה. זה יגיע פעם אלינו?! לפני ששים שנה המקרר שלנו עבד על קרח. עגלת הקרח היתה עוברת ברחוב, והיינו עומדים בתור וקונים רבע בלוק. מכל בלוק קרח חתך המוכר חמישה רבעים. על יסודות איתנים אלה בנינו מדינה. לפני ששים שנה נשמרו הפירות והירקות בארון אויר מרושת בקיר המטבח. לצידו עמדו מרסס הפליט ומלכודת העכברים ומחבט הזבובים. לפני ששים שנה קראנו כל בוקר את "הדבר", צעדנו ב-1 במאי בתהלוכת ענק עם דגלים אדומים ושרנו "דגל אדום נישא במרום/ כי בא היום/ נתק את הכבלים" לא התכוונו לכבלים של הטלויזיה. לפני ששים שנה באגם החולה היה אגם ובים המלח היה ים. בשפלה היו פרדסים. ובממשלה היו מנהיגים.  הוסף תגובה   סגור  לפני שישים שנה לא הייתה שנת אלפיים ועשר !. מה לעשות העולם מתקדם, יש יותר אנשים, יש להם יותר צרכים, יש יותר חופש תקשורתי להציץ מחוץ ל-"כלוב", יש להם יותר רצונות ושאיפות, קוראים לזה קידמה!. ואיתה מגיעים גם דברים טובים יותר, וכן גם פחות. ועדיף שכך כי אף אחד לא רוצה להרגיש תקוע במקום ! שרון שפירא 16:38 2/3/2010  הוסף תגובה   סגור  שרון, אין ויכוח בינינו... אילנה אבישר 18:41 2/3/2010 אני מסכימה איתך. אני לא מתגעגעת לימים של העוני, שבהם היו חותכים את קצה הנעל, כדי שהבוהן תוכל לצמוח החוצה. עם זאת, אני חושבת שהקטע יפה. אהבתי בעיקר את הפסקה הזו: "לפני ששים שנה המקרר שלנו עבד על קרח... מכל בלוק קרח חתך המוכר חמישה רבעים. על יסודות איתנים אלה בנינו מדינה." יש בזה משהו יפה. פלדנקרייז אמר: להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי את האפשרי לנוח ואת הנוח לאלגנטי. היינו אז בשבל הראשון של להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. עשינו זאת למרות כל הקשיים. הפכנו גם את האפשרי לנוח. חבל לי שהנוח לא הפך לאלגנטי. כל טוב, אילנה  הוסף תגובה   סגור  אילנית חמודה! אכן הנוח לא הכי אלגנטי, אבל הכל תלוי בטיב המילוי. נכון נוסטלגיה היא אכן געגוע לתקופה אחרת שבה השכל בא במקום הרייטינג ולא הפוך שרון שפירא 8:28 3/3/2010  הוסף תגובה   סגור  חכמה דובאית - השועל והתרנגולות שרון שפירא 8:46 2/3/2010 השועל והתרנגולות בלול אחד נמצאו נוצות וכרבולת של תרנגול. חיפשו וחיפשו התרנגולות עד שמצאו את שאריתו של תרנגול הודו. חשדו התרנגולות בשועל, והלכו להתלונן לתרנגול הזקן של הלול. חשב וחשב התרנגול הזקן ואמר "חשבתי ומצאתי!, מהיום לא נרשה יותר לשועל להיכנס ללול שלנו". צחק השועל ואמר "חכמה גדולה אפשר לחשוב! הרי ממתי תרנגול הודו הקדים את חג המולד?, מעולם לא!. ובינינו, גם התרנגול הודו ההוא חשב, ועכשיו הוא בבטן או במרק"  הוסף תגובה   סגור  אחת נחמדה שהגיעה אליי. גם אם מוכרת, היא מעלה חיוך. אילנה אבישר 14:38 1/3/2010 הארוס- החרדי בחורה מביאה את ארוסה לבית הוריה. ההורים מגלים, שהבחור חרדי. כשהנשים יוצאות למטבח, שואל האב את הבחור: "במה אתה עובד?" עונה הבחור: "אני לומד תורה". שואל האב: "ואיך תפרנס את בתי?" עונה הבחור: "אני אלמד תורה, ואלוהים יעזור לנו". שואל האב: "ואיך תקנה לבתי מתנות?" עונה הבחור: "אני אלמד, ואלוהים יעזור לנו". שואל האב: "ומי ידאג לאוכל לילדים?" עונה הבחור: "אני אלמד תורה, ואלוהים יעזור לנו". לאחר שהבחור הולך, שואלת הבחורה את אביה לדעתו. עונה האב: "בחור טוב, אין לו עבודה, אין לו שאיפות בחיים אבל הדבר הכי חשוב...הוא חושב שאני אלוהים".  הוסף תגובה   סגור  נחמד! רק חבל שבמציאות שלנו כל הציבור הישראלי הוא האלוקים המממן ! שרון שפירא 17:51 1/3/2010  הוסף תגובה   סגור  גבירותי ורבותי, מיכה הרים את הכפפה, מי עונה לו? יוסי 22:34 28/2/2010  הוסף תגובה   סגור  פורים שמח לכולם. אנחנו נצטרף בשמחה למפגש. כותבת מייל למיכה על פי בקשתו. אילנה אבישר 11:55 1/3/2010  הוסף תגובה   סגור  כנ"ל בלשון עבר עזרא 12:26 3/3/2010  הוסף תגובה   סגור  משל הכלב והחמור שרון שפירא 10:28 28/2/2010 החמור והכלב בחווה אחת גרו חמור וכלב שמירה. היה החמור רובץ באורווה עם שאר הסוסים והחמורים, והכלב גר בביתו של בעל החווה. יום אחד ראה החמור שבעל החווה התקין לכלב מלונה יפה ורחבה, עם שלט מנצנץ. פנה החמור לכלב ואמר "למה לך מלונה מפוארת, הרי אתה ידידנו, יכול אתה לגור כמונו באורווה איתנו?" ענה לו הכלב "אל תיעלב, אבל מידידותו של חמור אין לצפות אלא לבעיטות" שמע זאת סוס אחר מאותה אורווה ואמר "הסוס מוותר - החמור סובל, כי סוס אציל אינו נפגע מן העובדה שיש לו אוכף ישן"  הוסף תגובה   סגור  תיאום מפגש מיכה 14:11 27/2/2010 חג שמח ועליז לכל יושבי הבתים. באוירה פורימית אני מבקש לתאם מפגש אצלי בחודש הרביעי של שנת 2010. עליכם להצטייד בדרכונים זרים, מכיוון שביתי שוכן מעבר לירדן מזרחה וגשר מנחמיה כרגע בשיפוצים. אינני בטוח שכבר מכינים אותו למעבר רכבת העמק, או שמחזקים אותו מחשש לרעש אדמה, או שחוששים מפני צונמי שיחלוף באפיק הנהר הקדוש שתחתיו. מכל מקום, אני מבקש שכל אחד יצביע על שלושה או ארבעה מועדים הנוחים לו ולהדגיש את עניין חול המועד של פסח שמבחינתי גם בו ניתן לקבוע מועד למפגש. את תשובותיכם נא לשלוח למייל המשני שלי שהוא: tamir_am@ashdot-m.org.il מחכה לתשובתכם. פרטים על מקום ואופי המפגש יישלחו קרוב יותר למועדו. כל טוב ממיכה.  הוסף תגובה   סגור  מה עם חוה"מ פסח? יוסי 0:14 28/2/2010  הוסף תגובה   סגור  חול המועד מיכה 10:06 28/2/2010 בוקר טוב וגשום לאלפים ולכולם. מצידי חול המועד בסדר. כדאי להגדיר תאריכים. מיכה  הוסף תגובה   סגור  למען הסר ספק מיכה 14:14 27/2/2010 כתובת הדוא"ל: tamir_am@ashdot-m.org.il  הוסף תגובה   סגור  משל הפרות הקדושות - מורשת וקדושה שרון שפירא 12:56 27/2/2010 משל הפרות הקדושות במערה אחת בקצה היער היו קבורים כל החיות הכשרות והקדושות של היער. פעם באו הפרות הקדושות לאריה ואמרו לו "הקבר של הפרה האדומה מבית המקדש מתפורר. נדרש לתקנו מיידית, אחרת לא נוכל לערוך את טקס האזכרה השנתי כפי שעשו אבותינו. אתה צריך להודיע לכבשים הקדושות כדי שלא יפריעו לנו במהלך התיקון". אמר האריה "טוב!, נכריז שהגיע חג הקרבן, הכבשים יפחדו לצאת מהדיר, ואנחנו נוכל לתקן את קבר הפרה האדומה" עבר במקום כלב שמירה זהיר ואמר "פרה ועוד אדומה בחג הקרבן מאד לא מומלץ, כי זאת יש לזכור, כבש הוא כבש, אך אם הוא זועם - הוא שור"  הוסף תגובה   סגור  מחשבה על פורים כפורים... מילגרום עזרא 9:44 26/2/2010 מחשבה על פורים כפורים חרש, בלאט, מבלי להישמע, או להיראות, מתגנבת מחשבה ויוצרת פעולה. בלי משים, בלי דעת מדוע ולמה, פועל האדם כמריונטה המופעלת בידי אותה מחשבה, המושכת בחוטים ומבצעת כרובוט דבריה. כך צצות מחשבות, מבצעות פעולות בלי משים, בלי דעת מדוע ולמה, בלי לשאול שאלות, בביטחון מוחלט, שכך ייעשה. אותה מחשבה, משכנעת עצמה, תוך רמייה והונאה-עצמית, בלי כל ביקורת, או בקרה, נעשים מעשים שלא ייעשו. אותה מחשבה, מספקת לעצמה סיבות ותירוצים, שדרכה נכונה, מספקת, בריאה וטובה לכולם ולא תמיד הוא. כך נדלקות סיגריות, כך נוטלים סמים, כך אוכלים בבולמוס, כך נאנסים אנשים, כך נוצרים ונהרסים חיים. הו ריבון עולמים, מחשבות רבות לאדם שבראת בצלמך, בהן "מותר האדם מן הבהמה". מחשבות שלעיתים קמות על יוצרן, מתכחשות לבוראן ויוצרות מכאובים. אשריי האדם המבחין באותה התנועה, תנועת מחשבתו המושכת בחוטים ומפעילה אותו לפעולה. אז הוא פועל במודעות, בחמלה, באהבת אמת לכול יציר נברא. ----------------------------- חג שמח :-)  הוסף תגובה   סגור  מחשבה על פורים כפורים... מילגרום עזרא 9:38 26/2/2010 מחשבה על פורים כפורים חרש, בלאט, מבלי להישמע, או להיראות, מתגנבת מחשבה ויוצרת פעולה. בלי משים, בלי דעת מדוע ולמה, פועל האדם כמריונטה המופעלת בידי אותה מחשבה, המושכת בחוטים ומבצעת כרובוט דבריה. כך צצות מחשבות, מבצעות פעולות בלי משים, בלי דעת מדוע ולמה, בלי לשאול שאלות, בביטחון מוחלט, שכך ייעשה. אותה מחשבה, משכנעת עצמה, תוך רמייה והונאה-עצמית, בלי כל ביקורת, או בקרה, נעשים מעשים שלא ייעשו. אותה מחשבה, מספקת לעצמה סיבות ותירוצים, שדרכה נכונה, מספקת, בריאה וטובה לכולם ולא תמיד הוא. כך נדלקות סיגריות, כך נוטלים סמים, כך אוכלים בבולמוס, כך נאנסים אנשים, כך נוצרים ונהרסים חיים. הו ריבון עולמים, מחשבות רבות לאדם שבראת בצלמך, בהן מותר האדם מהבהמה. מחשבות שלעיתים קמות על יוצרן, מתכחשות לבוראן ויוצרות מכאובים. אשריי האדם המבחין באותה התנועה, תנועת מחשבתו המושכת בחוטים ומפעילה אותו לפעולה. אז הוא פועל במודעות, בחמלה, באהבת אמת לכול יציר נברא. ----------------------------- חג שמח :-)  הוסף תגובה   סגור  עמוד1 מתוך 94 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  לעמוד הבא  >> >>>

חדשות   סלוניקי בגדאד סלוניקי- חאפלה יוונית 10.3.10 היכל התרבות אור יהודה פסטיבל 2010 יוצא לדרך מספרי סיפורים יחודי ליום העצמאות! חוגגים יום ירושלים בסיפורים ! ! מופע מיוחד לכבוד יום ירושלים על שירה והגירה בבית אביחי- יוסי אלפי וארז ביטון הפרה ברכה-חדש בחנויות הספרים Good news for you, Israelis living abroad!!! the Israel Storytelling Festival is on tv on the Israeli Channel לימי עיון, כנסים, אירועים סמינרים בהנחיית יוסי אלפי - הכנסו!! הכנסו לפורום מספרי סיפורים "המקום לסיפורים טובים" הכנסו ללוח שידורי ערוץ 1 לצפייה בפסטיבל מספרים 2008 חגיגה למוסדות וארגונים ! ! מופעים עם ערך מוסף חדש!! סרטוני פסטיבל מספרי סיפורים ב youtube לצפייה לחץ לחצו לשמיעת סיפור השבוע תיאטרון העם ישראל (2001) בע"מ. רח' גרשון 41, תל אביב. טלפון: 03-5616124 פקס: 03-5616088 (c) כל הזכויות שמורות. כל הפרסומים והחומרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים ומיועדים לצפייה באתר זה בלבד.

פורום-forum  |  אודותיו  |  צור קשר  |  מופעים  |  כתבו עלינו  |  מופעי שירה  |  מספרי סיפורים  |  קורסים  |  סדנאות  |  הרצאות  |  ספרים  |  מאמרים  |  סיפורים  |  תמונות  |  פסטיבל  |  אורחים באתר