הפוך לדף הבית      English      הוסף למועדפים

פורום-forum   פורום - forum   תקנון

אודותיו   קורות חיים   תיאטרון העם ישראל

צור קשר

מופעים   לוח מופעים   סיפורי תיאטרון - היכל התיאטרון קרית מוצקין   אירועים ומופעים בהנחיית יוסי אלפי   הזמנת מופע   סיפורי ירושלים   "סיפורי עין הרע"   מופעים לשבוע הספר   מופעים מיוחדים ליום ירושלים   מספרי סיפורים   סיפורי נשים היכל התיאטרון במוצקין    סיפורי נשים היכל התיאטרון במוצקין    סלוניקי בגדאד סלוניקי - חאפלה יוונית   סיפור בציבור   סיפורי נשים    חלום ציוני   מספרי סיפורים לילדים, לנוער ולכל המשפחה   מופעים לקראת סוף שנת הלימודים

כתבו עלינו   לחיות טוב: על פסטיבל מספרי סיפורים עם ג'קי וקובי   על פסטיבל מספרי סיפורים בתוכנית איזה יופי   לחיות טוב: אייל גפן בפסטיבל מספרי סיפורים   לא נותר אלא לצחוק / יצחק טסלר, מעריב   שיחת היום עם יוסי אלפי / ראיון עם מיה סלע, הארץ   הסיפורים באים מהאמת   הסיפורים שאינם נגמרים / גל עברי, פוסט, מדור תרבות   הפלפל הצורב של החוויה האנושית / פרופ' ששון סומך   "הכנסת מספרת את עצמה לדעת" - יום הולדת 61 לכנסת ישראל בהנחייית: יוסי אלפי   פסטיבל מספרי סיפורים ה- 16 (2009)   100 שנה לבית חולים זיו

חנות מוצרים   ספרים מאת יוסי אלפי   DVD   תקליטורים מאת יוסי אלפי   קלטות מאת יוסי אלפי

מופעי שירה    בית אבי חי מארח יוסי אלפי מספר ומארח בסדרת מפגשים על שירה והגירה   על הגירה ושירה - יוסי אלפי ורוני סומק   מופעי סופרים ומשוררים בהנחיית יוסי אלפי   יוסי אלפי קורא משיריו   מופעי שירה לילדים

מספרי סיפורים   הזמנת מופע   מופע יחיד   מופע משולב   מרתון מספרי סיפורים   קהילה מספרת/סיפורה של קהילה   מופעי נושא

קורסים   מבוא   קורס מספרי סיפורים   קורס מנהיגות באמצעות הדרמה   קורס לרכזי תיאטרון קהילתי   קורס "המורה כשחקן ומפעיל"   קורס מספרי סיפורים מזורז לחברות, מוסדות וארגונים   קורס רענון לבמאים קהילתיים   קורס רענון למספרי סיפורים

סדנאות   הזמנת סדנאות   סדנאות למספרי סיפורים למוסדות לארגונים וחברות   סדנת משחקי תיאטרון   סדנת הכרות הפעלה חברתית באמצעות הסיפור ומשחקי תיאטרון

הרצאות

מאמרים   מאמרים המפורסמים ב- ynet   הסיפור - זה כל הטיפול    הנאום הפוליטי כהצגת יחיד   עקרונות יסוד ביצירת המחזה בקהילה   טיפ למספר הסיפורים המתחיל   עקרונות יסוד לסיפורו של מספר הסיפורים   מעט מן המעט – ציטוטים מאילנות גבוהים   סיכום עקרונות יסוד לסיפורו של מספר הסיפורים

סיפורים   סיפורים לקריאה   סיפורים להשמעה   סיפורים לצפייה   דיסקים וקלטות למכירה   שידור פסטיבל מספרי סיפורים בטלויזיה    סיפורים להאזנה ברדיו - לוח שידורים   סיפורים לילדים

תמונות   פסטיבל מספרי סיפורים 2011   תמונות מאירועים   גלריית תמונות-יוסי אלפי

פסטיבל   פסטיבל מספרי סיפורים 2011   פסטיבל מספרי סיפורים 2010   פסטיבל מספרי סיפורים 2009   פסטיבל מספרי סיפורים 2008   פסטיבל מספרי סיפורים 2007   פסטיבל מספרי סיפורים 2006   פסטיבל מספרי סיפורים 2005

אורחים באתר   הזמנה   אליהו נאוי   אורי אורבך    דב אלבוים   זלי גורביץ   בני דון יחייא   דינה אור   טאהא עלי מוחמד   יוסי שריד   יאיר דלאל   לובה אליאב   פוצ'ו - ישראל ויסלר   רוביק רוזנטל   ש. שפרה   עדנה טופר   עזרא מילגרום   עדנה קנטי   אילנה אבישר   דורית זילברמן

פורום - forum מנהל פורום  הוספת הודעה חדשה  חיפוש בפורום       הודעות 30 - 1 מתוך 4029 הודעות ראשיות בפורום  כותרת ההודעה  שם  שעה  תאריך   פה קבור הכלב?? טלילה 23:07 6/2/2012 תתגשמנה כל התקוות פה נחייה ופה..... פה קבור הכלב האו האו (כוורת חוזרת) הפעם,פוסט קודר "פוסט מורטום" שניהם ילידי "ארץ זבת חלב ודבש"! שניהם חלק מהסטטיסטיקה של הלשכה לסטטיסטיקה המרכזית שניהם ז"ל הוא(כך כינו אותו)קפא למוות כמו שאתם שומעים שוב...קפא למוות לא זה לא היה במזרח אירופה גם לא בהר חרמון. בתל אביב. השנה: 2012 עוד קורבן של המהפכה החברתית?! הוא עוד לן באוהל כשנלחמו על הקוטג מערכות הגוף שלו קרסו אתמל הוא היה..... (והמילה שמרתיחה אותי כל פעם מחדש) נור-----מ--טיבי הה באמת היה לו מזל שהוא היה נורמטיבי איך אני יודעת על כל זה תשאלו...... ממש במקרה,דברה עליו עובדת סוציאלית "עוד תושב תל אביב קפא למוות,הוא לא היה נרקומן או עבריין באמת סליחה שאני מתחכמת נרקומנים שמשוועים לעזרה לא מגיע להם שמיכה,קורת גג,יד היום שאחרי אותה שנה שנתנו 2012 עורך העיתון בחר בגופן מאד ברור ,מאד גדול שמא מישהו מהקוראים יפספס את הסקופ את הברווז טרגדיה של מעושרות זה ה "טייטל" סטטוס על איש עסקים שנחקר בבית משפט,התמוטט נפל ומת עוד לא קברו אותו..יש לו ילדים לא כ"כ משנה העיקר שישיכו אותו "למעושרות סביר להניח שתהיה לו לוויה המונית הוא התחכך עם הרבה אנשים האם כך ראוי לכבד את הרגע ה"לפני אחרון" שלו הלוויה של חסר הבית הנורמטיבי שקפא למוות לא פורסמה בעיתון זה לא מרשים,זה לא מטלטל זה לא ברווז עיתונאי הפרש של יום שניהם מגיעים לאותו מקום בלי הכסף בלי השררה למקום שכולנו נגיע. האם אהבה היא פונקציה של אינטרסים,כסף רוצה לתת רוצה לתת על באמת לחלק בגדים טובים למי שזקוק אולי קצת לנקות את המצפון שמישהו קפא למוות ואני לא ידעתי ...לא הייתי שם בבקשה בבקשה תפנו להיות במצוקה כלכלית זה כורח נסיבות לא מכירה מישהו שבוחר בזה  הוסף תגובה   סגור  יקיריי ראו מאמר קצר המופיע בוואלה, אשמח לתגובותיכם יוסי 22:29 6/2/2012 איראן שחור לבן או שיש בה גם אפור? / יוסי אלפי פעם כשיצאו למלחמות הן היו מלחמות חורמה, היום, בעידן המודרני, צריכים לחשוב על העתיד גם לקראת מלחמה. אחרי הכל אנחנו מצווים לחשוב שגם אחרי המלחמה יהיו חיים. אנחנו משכימים בימים האחרונים לקריאות מלחמה/ מבצע/ תקיפה/ חיסול המתקן הגרעיני (מחק את המיותר).גם במקרה זה אנחנו מחויבים לחשוב שאחרי אותה מלחמה/ מבצע/ תקיפה/ חיסול המתקן הגרעיני- נצטרך יום אחד לחיות עם האיראנים, אשר על כן גם אם נתקוף אותם חשוב שיהיה ברור שאנחנו תוקפים את המטרות המסוימות, קרי את המתקנים, את משטר האייתולות ולא את העם האיראני. העם האיראני היה אוהב ישראל ואין לי ספק שרבים מבני העם האיראני עוד זוכרים לנו את חסדי נעורינו הם קיבלו מאיתנו סיוע בימים קשים והיחסים היו מצוינים במשטר הקודם. אין לשכוח שהעם האיראני היה איתנו בימי המדינה הראשונים, מהקמת המדינה ועד לעליית חומייני. היו יחסי כלכלה ובטחון מלאים. יש לנו תודה גדולה, השמורה לעם האיראני. העם הזה, שעזר ליהדות עיראק לעבור דרכה ולקבל מקלט מדיני עוד בשנים 1948/49 בשנים בהם עברנו את גבול עיראק לאיראן כפליטים. קיבלנו בית, אהבה, תמיכה ותעודות מעבר, אתן הגענו לישראל. אני אישית הועברתי במחתרת הציונית מבצרה בעיראק לעבדאן ומשם כל הדרך לטהרן. מטהרן עברנו לידי אנשי הסוכנות היהודית ומשם עלינו למטוס, שהביא אותנו ישירות מאיראן לשדה התעופה בלוד. בלי האיראנים לא היו ניצלים אלפי יהודים שעלו מעיראק בעלייה הבלתי לגאלית הזאת. יהיה זה בלתי אפשרי, בימינו אלה, להעמיד את הדברים באופן חשיבה פשוט ולראות את הדברים שחור לבן. "יאללה יוצאים לחסל מדינה או עם". יהיה אשר יהיה הסכסוך הקיים בינינו היום הוא עם האייתולות וראשי המשטר החומייניסטי הקיצוני. יבוא יום והם יעברו מן העולם, אולי מוקדם יותר מאשר אנחנו משערים. (אני מקווה מאוד שזה יקרה הרבה לפני שהם יעשו שימוש בנשק יום הדין) אחרי זה יהיה עלינו לחבור לעם שהיה אתנו במשך כל כך הרבה שנים בידידות. אל לנו לחשוב בצורה ובאופן המרחיקים עמים מאיתנו, כפי שאיבדנו את הטורקים. אותם טורקים שהיו במשך שנים המארחים המופלאים שלנו והשותפים לפעילויות משותפות, שעדין אי אפשר לדבר בהן. חייבים לזכור שגם אחרי מלחמת העולם השנייה ואחרי שגרמניה עשתה שמות בעמי אירופה, היו אלה דווקא המנצחים של אז שעזרו לשקם את גרמניה ואת העם הגרמני המובס. אין אויב גדול יותר מאויב מובס! יש עתיד גם אחרי המלחמה. בעולמנו הצבעוני והמגוון יש הרבה מאוד מן האפור, לא הכל שחור לבן.  הוסף תגובה   סגור  מדברים עזרא מילגרום 19:31 6/2/2012 מדברים יושבים השניים ומדברים על דברי חולין. זה מספר על צרותיו. זה מספר על הצלחותיו וזה לא מקשיב לזה. כל אחד בפני עצמו, מוציא את שבליבו. עברה חלפה שעה והשניים, מדברים ומדברים, איש, איש עם עצמו. זה מוציא ומשתחרר מהצרות והמבוכות שבחייו וזה מוציא ומשתחרר מיוהרה, גאווה, ומשתדל לנקר עיניים ולהראות כמה הוא מוצלח. יושבים השניים ומדברים. ברגע מסוים, איש, איש את עצמו שואל: מה הלז רוצה? ובשעה טובה, נוצרה ההקשבה. יושבים השניים ומדברים על דבריי חולין. זה מקשיב לצרותיו של זה. עברה לה עוד שעה, מדברים ומקשיבים זה לזה ולמרבה הפלא, כל אחד מהם, החל בשעה טובה, להקשיב גם לעצמו, לשוחח גם עם עצמו: "מה אני למד מצרותיו של זה?" "כמה טוב, שלי אין את צרותיו!" והשני: " כמה טוב שאני אינני כה גאה ויהיר כזה! " נפרדים השניים, זה מזה. זה תרם לזה וגם נתרם. זה תרם לעצמו וגם נתרם. הולכים השניים לדרכם, לחפש לעצמם בן שיח, קצת יותר מתאים. איפה ריבון העולמים, איפה תמצא היום, שניים משוחחים זה עם זה? איפה תמצא היום, אחד שמשוחח וגם מקשיב לזולתו? איפה תמצא היום, אחד שמשוחח וגם מקשיב לעצמו? אני ריבונו של עולם, לא מוצא. אך מצאתי אחד, שברגע זה, קורא, או קוראת, את שאני כותב ועל כך מבקש אני להודות לך, כן לך הקורא או הקוראת, כן לך ריבונו של עולם וריבונו של עולם, מה כבר ההבדל?  הוסף תגובה   סגור  וור(בא לי)ת טלילה 9:26 6/2/2012 אני וור(בא-לי)ת אוהבת לדבר גם במחיר שזה מפריע למישהו אחר ------- מתנסחת בעדינות לא רוצה להשמע בוטה טיפוס וורבלי לפעמים "חופרת" בלשון המעטה! אם אני מרגישה לא במגרש הפרטי לא ישמעו אותי ------------- אני טיפוס וור(בא-לי) אם בא לי אבל יודעת גם להקשיב להאזין להזין את מי שרעב לעצה יודעת לשקוט על שמרי כשצריך כשנראה לי הולם  הוסף תגובה   סגור  לגברת וורבאלית, היית חסרה לנו בשבוע שעבר בסיום הקורס יוסי 22:30 6/2/2012  הוסף תגובה   סגור  תל אביב -ירושלים טלילה 22:15 5/2/2012 תל אביב ירושלים בזמן שהסתפרו לכם סיפורים,והסתיים לו עוד מרתון בקור של 5 מעלות אבל מרב התרגשות כמובן שלא הרגשתי קור,הופעתי עם שירים חדשים שכתבתי במקום יפיפה "הגן הבוטני" בירושלים. יוסי סו וכולכם אתם חסרים לי. אני נמנית על פורום כתיבה יוצרת בפייסבוק אעתיק משם (לאט אבל בטוח) שירים וסיפורים אשמח לשמוע את תגובותיכם הליווי של יוסי וחברי מהפורום תמיד יהיו במקום הראשון!!!!! ברכות לאילנה מגיע לה להיות אחד הסלבים בעוד אנו מקשקשות בטלפון היום לעת ערב,אילנה קבלה בדיוק שולחן לחדר עבודה כראוי למשוררת וסופרת מאחלת לעצמי לראות אתכם בקרוב טלילה  הוסף תגובה   סגור  טלילה, איזה סלב ואיזה בטיח? אילנה אביר 22:30 5/2/2012 גם לא סופרת ולא משוררת. אני מסכימה להגדרה מספרת סיפורים.  הוסף תגובה   סגור  נפלה לי השין והפכתי לאביר. אילנה אבישר 22:31 5/2/2012  הוסף תגובה   סגור  תיקון(חוצות) טלילה 9:30 6/2/2012 תיקון (חוצות) בחוצות ירושלים ותל אביב אודה כבל עם ועדה,סביב אילנה היא לא שרה ולא חברת כנסת לקטגוריה היא נכנסת של מספרת סיפורים מן השורה סוג של אבירה  הוסף תגובה   סגור  שיח טורפים שרון שפירא 12:42 5/2/2012 פעם נפגשו באו"ם שלשה נשכנים בכנס "סילוק טורפים" יוקרתי. אמר הספינכס המצרי "טרוף, כמה אוהדי כדורגל בפורט-סעיד ומייד תפגוש בצבוע המצרי" "שטויות!", אמר הזאב הסורי "טרוף עשרות ילדים בחומס, ותפגוש להקה של צבועים ערביים". צחק כלב השמירה הישראלי, "זה כלום!, תינשך בטעות ילד בעזה ותראה כמה צבועים יש בכל העולם ..."  הוסף תגובה   סגור  ש.קצרים עזרא מילגרום 19:51 4/2/2012 עד כמה נכון לחשוב, שאני חכם? אם אשלוט בחיי, כיצד יראה אותו נשלט?  הוסף תגובה   סגור  סיפור מוזר עזרא מילגרום 14:38 4/2/2012 סיפור מוזר אדם חש מוזר, כאילו איבד את זיכרונו. זו מן תחושה של ניתוק מהחיים, של העלמות אל הלא נודע ומה עם משפחה, ילדים, קרובים, כלום נאדה, כלום הוא לא זוכר. מסתכל סביבו, כלום לא מוכר, מה קורה לי? היכן אני? ממשש את כל גופו, הכול במקומו, נוגע בראשו, בפניו, פותח את פיו לרווחה, התחושה מוכרת לו, אז מה פה לא בסדר, למה אינני זוכר מי אני? למה הכול כל כך מנוקר, רחוק, בלתי ידוע? "אל תיבהל, זה יחזור" מרגיע הוא את עצמו ונכנס לחרדה סמויה, גופו מתכווץ, ליבו רוטט, "אל תיבהל, הכול יחזור, עוד תיזכר!" אומר הוא לעצמו ובדיוק אז שומע את צליל שעון המעורר, זיעה קרה כיסתה את גופו והשמחה שבה לחייו.  הוסף תגובה   סגור  טלילה עזרא 14:11 4/2/2012 כמה עוד אחכה? כמה אמתין? מתי אקרא, אשמע, אראה, מילה ממקלדתך?  הוסף תגובה   סגור  איתן עזרא 14:13 4/2/2012 יענקלה, היכן אתה? ולו מילה בבקשה  הוסף תגובה   סגור  זה נכון? עזרא 14:16 4/2/2012 או שאני מדמיין? מיכה, מוטי, דבורה, חנה, יוסי היכן אתם?  הוסף תגובה   סגור  את מי..... מילגרום 14:20 4/2/2012 שכחתי? עם מי כבר מזמן לא שוחחתי? חוששני שזיכרוני בוגד בי ואם כן אז עם מי? יתכן שעם "עצמי"?  הוסף תגובה   סגור  אחת קטנה וטובה ששמעתי: אילנה אבישר 11:29 4/2/2012 הילדים התיישבו לארוחת צהרים בבית ספר יסודי דתי. בראש השולחן עמדה קערה עם תפוחים. הרב אמר לתלמידים: "קחו רק תפוח אחד. אלוהים מסתכל." בקצה השני של השולחן עמדה קערת עוגיות שוקולד. אחד הילדים כתב פתק: "קחו כמה שאתם רוצים. אלוהים מסתכל על התפוחים ."  הוסף תגובה   סגור  יוסי, שרון שפירא 18:34 3/2/2012 שלח אליי את כתובת המייל שלך isom@netvision.net.il  הוסף תגובה   סגור  מחר אני מתארחת בתוכנית "בית הוריי" ברשת א' אילנה אבישר 20:42 2/2/2012 שלום לחברותיי וחבריי היקרים בפורום, מחר, יום שישי, 3.2.2012, בשעה 07:00 בבוקר אני מתארחת בתוכנית "בית הוריי" ברשת א'. עורכת ומגישה רעיה אדמוני. (התוכנית הוקלטה לפני מספר ימים. מחר היא תשודר.) שידור חוזר יתקיים ביום שבת, 18.2.2012, בשעה 17:00 ברשת א'. רשת א' בתדר 104.8 ובתדר 105.1 FM. סיפרתי בתוכנית על בית הוריי ועל מופע הסיפורים הירושלמיים שלי. איתי התארח הזמר אורן פרוקצ'ה, שמלווה אותי במופע. אשמח אם תקשיבו, ועוד יותר אם תיהנו. שבת שלום, אילנה .  הוסף תגובה   סגור  אילנה שאפו עזרא 17:37 3/2/2012 תוכנית שמשאירה טעם לעוד, החזרת אותנו (את ברכבה ואותי) לילדות, עם התרנגולים, התאנים, והתקופה היפה של אז. מי שלא שמע, מומלץ לא לוותר, שבת שלום  הוסף תגובה   סגור  עזרא, תודה רבה. אפשר לשמוע כל השבוע את התוכנית באינטרנט. אילנה אבישר 10:42 4/2/2012 כותבים בגוגל "רשת א' תוכניות מוקלטות". מגיעים לאתר. יש סרגל אותיות. לוחצים על האות ב. מוצאים בקלות בין התוכניות את "בית הוריי" בהנחיית רעיה אדמוני. לקראת התוכנית רעיה אדמוני קיימה איתי שיחת טלפון בת שעה. היא שאלה אותי שאלות, ועל הרבה מהן פשוט לא היו לי תשובות. במשך שבועיים קיימתי תחקיר בקרב בני המשפחה. שאלתי את האחים הגדולים שלי ובני דודים משני הצדדים. זה לכשעצמו היה מרתק. ליוסי בנאי יש בספרו "כשאמא שלי הייתה מלכה" בהוצאת זמורה ביתן שיר שנקרא "עוד מעט לא יהיה את מי לשאול". אני מעתיקה: עוד מעט לא יהיה את מי לשאול אם כל מה שהיה היה, באמת היה. או שאולי מי יודע, זו בדיה. עוד מעט לא יהיה את מי לשאול, אם הרוח הייתה רוח, ומה היה צבעו של הזמן. איזה טעם היו לחגים, על מה שתק אחי הטוב כשהביט בי תמיד בעיניים אוהבות. עוד מעט לא יהיה את מי לשאול. ילדים שואלים, ואנחנו עומדים, עם שקי זכרונות מלאים בסימני שאלות, בערפל סמיך, וכל כיסי הלב ריקים מתשובות. עוד מעט לא יהיה את מי לשאול עכשיו קיץ גם בחוץ גם בפנים. אחר כך יבוא הסתיו ויביא איתו את ריחות החורף הגשום והקר הבלתי צפוי, והכל כך מוכר. מקסים נכון?  הוסף תגובה   סגור  לא תאמיני אילנה, עזרא 13:19 4/2/2012 כבר יותר מחודש ברכה מפנה אותי לתוכניות מוקלטות, בעיקר בענייני בריאות ואני לא מצליח לשמוע, כי הם מפנים אותי להוריד איזה כלי מהאינטרנט וכשניסיתי, לא הצלחתי. לפני זה הייתי שומע יחד עם ברכה תוכניות מוקלטות ללא שום בעיה. היום לאחר שקראתי את שכתבת, החלטתי לנסות שוב וראה זה פלא, בלי כל בעיה הצלחתי לשמוע את התוכנית. כנראה שבעקבות זה שהכנסנו לאחרונה ראוטר אלחוטי, כדי שביתי שחר תוכל להיכנס לאינטרנט, מהמחשב הנייד שקנתה, זה הסתדר. השיר של יוסי בנאי כל כך נכון, אפילו במשפט ששלשום לא היה נכון והיום כל כך נכון לכאורה:" עכשיו קיץ גם בחוץ גם בפנים."  הוסף תגובה   סגור  תודה שוש רוטשטיין 22:10 1/2/2012 יוסי שאפו! ערב סיום הקורס מהנה מרתק בקיצור "סיפור טוב".  הוסף תגובה   סגור  שירים קצרים עזרא מילגרום 16:14 1/2/2012 מה יש לי כאן במחשבה, האם זו התחושה?  הוסף תגובה   סגור  ש.קצרים עזרא מילגרום 17:23 2/2/2012 חיי בראותי חיי מנגד אשאל: אלו הם חיי? בת קול לי עונה: "אלו הם חייך, חייך" וחיוך נסכו פניי.  הוסף תגובה   סגור  חכם עזרא 17:39 3/2/2012 חכם עד כמה נכון לחשוב שאני חכם?  הוסף תגובה   סגור  נילי ועזריאל - וכל שאר יישובי ישראל שרון שפירא 13:28 1/2/2012 נילי ועזריאל – וכל שאר יישובי ישראל כתב: שרון שפירא ערב אל נעים, בוסתן הגליל, אור הנר, אודם תירוש ... אני-עם, עזריאל בן-עמי, היוגב, חפץ-חיים. נילי, בת חפר, עלמה חיננית ורעננה, קשת סגולה קצת גרופית. בחן עזריאל, "מלאה ..., גבעתיים רימונים. חפצי-בה!". יקום רמת-הכובש אלי-עד, "נילי! דורות..., יפית!". "זנוח, נוגה ?..." "פרוד !, אבל שלומי ייטב" "יגור?" "נחלה, גבולות תל-אביב רמת-גן. "בית עובד?" "משמרות!. ו-מעונה?" "מעברות, בית מאיר" "ומאיר שפיה ?..." "סלמה ... מיטב ה-חירות!" עזרי-קם, יד נתן, נעלה ל-תקוע? צהלה נילי, "סא-סא קדימה!". יושיביה, ראש פינה, טללים עפו-לה, אדרת יפתח. יציץ היוגב, ו...-אשכולות, תנובות!, אזי יד-חנה ברכסים, ומנוחה בפסגות. "עזר, חניתה?!..., גבעת נילי, כבר גוש חלב, קדימה פתחיה !" רתמים, בירייה, יפתח חגור, אצבע הגליל, נחשולים, געש האון, יציץ תפוח ועטרת ארגמן. ולפתע יראון, שער הגיא שומרה, "מגדל!, עד הלום!". "והאון ?!..." "רם און, לא עמוקה... " "תדהר, אולי חד-נס? " "ניין, יאנוח !" "אומץ נילי!", גונן עזריאל. "תושייה. סולם, מבקיעים ומצליח...". "שער העמקים ירחיב, ומטו-לה". "ופתח תקווה ?!... ". "כי אין מזור. זיכרון יעקב". ואח"כ, ב-גזר אחוזם, שואבה ושואבה ... סער, געש ונטף האון ... זרועה נילי, אומרת "חבר, גמזו איכסאל" תקומה, איילת השחר ברחובות ארסוף !.  הוסף תגובה   סגור  נהירים הם השמות עזרא 16:19 1/2/2012 והיכן היא נהורה? בת לכיש וגת  הוסף תגובה   סגור  עזרוש, בת לכיש הנהורה בגת עם עזריאל המעפיל .... שרון שפירא 12:58 4/2/2012  הוסף תגובה   סגור  ואתה שרון, היכן אתה? עזרוש 14:50 4/2/2012 בשפיר או במכרז שפירא?  הוסף תגובה   סגור  הוד השרון בגבעת שפירא ... שרון שפירא 10:58 5/2/2012  הוסף תגובה   סגור  מעשייה/אגדה על כמיהה לילד יעלי 23:31 31/1/2012 יוסי שלום, אני מחפשת סיפור עם או אגדה על כמיהה לילד. (אשה/בת מלך עקרה, או זוג ללא ילדים) האם תוכל להפנות אותי לסיפורים כאלו? המון תודה, יעלי  הוסף תגובה   סגור  חברים, יעלי מבקשת את עזרתנו בואו נחפש לה סיפורים על כמיהה לילד ועקרות. ראו לדוגמא - אמו של שמואל יוסי 11:37 2/2/2012  הוסף תגובה   סגור  נזכרתי שמוטי אשכנזי סיפר בפורום סיפור בנושא. חיפשתי ומצאתי אותו בפורום, והנה אני מעתיקה אותו הנה: אילנה אבישר 22:07 2/2/2012 "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה." כך סח המשורר,אך למרבה הצער ,הטבע לעתים מתאכזר ,ומונע מנשים ,להגשים את הברכה הזאת. כזאת היא טובה, כשמה כן היא ממש נשמה טובה,אבל לא היא ובעלה חיים,שגם הוא אדם נעים ונחמד,מצליחים להביא ילד לעולם. אהבה ותשוקה יש בין בני הזוג, גם פרנסה טובה יש ,אבל בית בלי ילדים הוא בית עצוב,דומם,שקט כמו קבר,מת. התוגה והעצב הורגשו ביתר שאת בחגים בכלל ובפסח בפרט,כך שנה בשנה היו מסבים בעל ואשה לבדם לסדר פסח,בחוץ אצל השכנים שירת הילדים פולחת את ליבם,צחוקם וצהלותהם בחפוש האפיקומן,הביאו את בני הזוג לדמעות,שמחת החג היתה מהם והלאה. עברו שנים על בני הזוג בבדידותם,שנה אחת ,הגיע ליל הסדר,ישב חיים לקרוא בהגדה ,אשתו שקטה,מהורהרת,עצובה,ולפתע,הבחין חיים מבעד לחלון באדם זר ,תרמיל צד על כתפו,עומד היה הזר ומבטו היה נעוץ בבני הזוג, הזמינו חיים בתנועת יד להכנס, וכשהתיישב הזר אמר לו חיים: תתכבד בבקשה,תהיה אורח שלנו לחג, הזר הודה במלות נימוס והסעודה קלחה בנעימים, הגיעה העת לישון ,טובה הציעה מיטה עבור האורח בחדר האורחים ,ובברכת לילה טוב הלכו כולם לישון. באמצע הלילה ,נעור לפתע חיים משנתו ,רחש בחדר העיר אותו,מבלי לנוע פקח לאטו את עיניו , ולתדהמתו ראה את האורח הזר בגבו אליו כשהוא מחטט ומפשפש בארון בגדים שבחדר,אולי זה סתם גנב שמחפש כסף חשב, זינק עליו חיים מאחור ולפת את הזר בכל כוחו,הזר לא התנגד ,גם לא פצה פיו,בינתיים התעוררה טובה מהרעש ,בראותה את המתרחש,קמה ויצאה להזעיק עזרה,הגיעה המשטרה אסרה את הזר באזיקים ובדרכה החוצה אמרו השוטרים לבני הזוג שאם בכוונתם למתלונן יש לעשות זאת בתחנת המשטרה , לא , ענו בני הזוג קצת נעלבנו ונפגענו מהכפיות טובה של האיש ,אך אנחנו לא רוצים להזיק לאף אחד, גם לא לאחד כזה. חלפו כמה ימים ,הענין עבר ונשכח ובני הזוג חזרו לשגרת היום יום, בהתחלה,לא יחסה לכך חשיבות ,אבל כשהחלו הבחילות וההקאות,הלכה טובה לרופא,ולאחר בדיקה קצרה, בישר לה: מזל טוב,את בהריון ,רועדת מהתרגשות ומשמחה שבה לביתה,ומה גדול היה אושרו של הבעל,כשנודע לו. תחילה ישבו יחד,ותכננו איך לסדר את הבית מחדש,היכן תהיה מיטת התינוק ואיפוא הארון,ברם ששככה מעט התלהבותם החליטו לא לעשות כלום מחשש עינא בישה-עין הרע. חלפו החדשים,והגיע שעתה ללדת,הוביל חיים את רעייתו ולא מש ממנה עד שהניחו בזרועתיו את הרך הנולד. בן זכר,חמוד,מתוק ומלא חיים, גחן האב המאושר ונשק ליולדת,איך נקרא לו ? שאל ,אני חושבת אברהם ענתה על שם אביך זל זה יאה ומכובד, מסכים אמר הבעל ,אברהם יהיה שמו. חזרו ההורים ואברהם הקטן, והחלו בהתארגנות,באין ארון לילד,החליטו להקצות לו בינתיים חלק מהארון בחדרם בעודם מפנים את המדפים התגלה עמוק בפנים,תרמיל,תרמיל צד,מופתעים מהתגלית,זכרו שאותו זר שתפסו בפסח האחרון ,הוא בודאות בעל התרמיל ,לאחר הסוס מה פתחו את התרמיל ,להפתעתם לא היה גבול ,כשמשכו מתוכו חליפה של תינוק,מקסימה ביופיה,מששו את הבד הרך והעדין וחשו במשהו קצת יותר קשה,וכשהפכו את החליפה הופיעה לנגד עינהם הנדהמות ,רקומה באותיות של זהב המילה : " א ב י " הביטו בני הזוג זה בזה ומבלי לאמר מילה ,ידעו מיהו אותו הזר שפקד את ביתם. חג שמח . מוטי אשכנזי  הוסף תגובה   סגור  ויש לי עוד שני סיפורים על אליהו הנביא בנושא זה: אילנה אבישר 22:25 2/2/2012 1. יהודי אחד היה, לא עלינו, עיוור, חשוך ילדים ועני. יום שישי אחד, קצת לפני הדלקת נרות השבת הופיע בבית אליהו הנביא ואמר לו: אני יכול למלא לך משאלה אחת, ואחת בלבד. חשב האיש: מה אבקש? מאור עיניים? ילדים? פרנסה? ההחלטה מאוד קשה. ביקש מאליהו הנביא שהות לחשוב. אליהו הנביא נעתר לבקשתו והבטיח לחזור במוצאי השבת מיד אחרי ההבדלה. במהלך כל השבת התלבטו היהודי ואשתו רבות, ולבסוף, כשהגיע אליהו הנביא במוצאי השבת אמר לו בנימת ניצחון: אני מבקש לראות את הילדים שלי אוכלים מצלחות זהב!!! 2. לזוג אחד לא היו ילדים. הם ישבו בליל הסדר, קראו את ההגדה ואכלו בעצב ובשקט. לפתע הקיש על דלתם אורח וביקש להצטרף לסדר.הם אירחו אותו ברצון, ובתום הארוחה איחל להם: מי ייתן ובסדר הבא לא יהיה אצלכם סדר! מפאת כבוד האורח לא הגיבו לברכה המוזרה הזו, ובלכתו תמהו ביניהם על פשרה. לא עברו שבועות רבים והאישה הרתה וילדה במזל טוב בן. את ליל הסדר הבא חגגו כשהילד יושב על ברכי אמו. הילד מושך את המפה, וכל היין נשפך. האב קורא בהגדה, והילד מחייך אל הוריו, והם עוצרים ומשחקים איתו, והנה יש להאכילו. לפתע מסתכלים הבעל והאישה זה על זו וצוחקים צחוק גדול. כעת הם מבינים שהאורח מן השנה שעברה לא היה אחר מאשר אליהו הנביא, והאיחול "שלא יהיה לכם סדר בסדר" הוא ברכה גדולה.  הוסף תגובה   סגור  ויש כמובן השיר "אורי" של המשוררת רחל אילנה אבישר 22:27 2/2/2012 אורי מאת רחל המשוררת בן לוּ היה לי, ילד קטן שחור תלתלים ונבון לאחוז בידו ולפסוע לאט בשבילי הגן, ילד קטן אוּרי אקרא לו, אוּרי שלי רך וצלול הוא השם הקצר רסיס נהרה לילדי השחרחר אוּרי אקרא לו, אוּרי אקרא עוד אתמרמר כרחל, עוד אתפלל כחנה בשילֹה אחכה לו, אחכה לו אחכה לו... בן לוּ היה לי, ילד קטן שחור תלתלים ונבון לאחוז בידו ולפסוע לאט בשבילי הגן, ילד קטן אוּרי אקרא לו, אוּרי שלי רך וצלול הוא השם הקצר רסיס נהרה לילדי השחרחר אוּרי אקרא לו, אוּרי אקרא עוד אתמרמר כרחל, עוד אתפלל כחנה בשילֹה אחכה לו, אחכה לו אחכה לו... אוּרי... בן לוּ היה לי, ילד קטן שחור תלתלים ונבון לאחוז בידו ולפסוע לאט בשבילי הגן, ילד קטן אחכה לו...  הוסף תגובה   סגור  אילנה יקרה, תודה! יעלי 11:01 3/2/2012 מאוד התרגשתי לקרוא את תשובתך. אנו לא מכירות, ובכל זאת חיפשת, התאמצת, העברת ובקיצור- השקעת! וזה לא מובן מאליו.... סקרנת אותי להקשיב לשידור החוזר ברדיו, על משפחתך. שיהיה לך סופ"ש נפלא, יעלי, מספרת סיפורים "טרייה" ורעננה...  הוסף תגובה   סגור  חן חן, לך יעל. אילנה אבישר 13:31 3/2/2012 איך יוסי אלפי, מורי ורבי, אומר? מספר סיפורים לא מחכה שיבקשו ממנו לספר. הוא לוקח. הרבה הצלחה בעבודתך כמספרת. שבת שלום, אילנה  הוסף תגובה   סגור  יוסי, יישר כוח!!! אילנה אבישר 23:16 31/1/2012 חזרתי שמחה ומלאה מסיום קורס מספרי סיפורים ,י"ח = ח"י וקיים של יוסי בבית הסופר בתל אביב. נהניתי לפגוש את יוסי ואת סו וגדי, שמחתי לפגוש את החברים מהפורום ומהקורסים השונים של יוסי. איזה יופי! כמה טוב להשתייך למשפחה הזו. בוגרי הקורס הנוכחי היו טובים אחד אחד. הסיפורים היו טובים וסופרו בצורה מעניינת. כל הכבוד למורה ולתלמידים.  הוסף תגובה   סגור  גם אני כרגע חזרתי עזרא 23:49 31/1/2012 מערב סיפורים בוגרי קורס ח"י. ערב נפלא, מספרים מופלאים ואווירה שרק יוסי עם תלמידים כאלה יכולים להשרות. לא להאמין פגשתי את מפקחת ביה"ס בו עבדתי, שבעלה כיום נוסף למנהל בי"ס, גם מספר סיפורים. תודה סו, יוסי והמספרים שנחרטו בי לטובה.  הוסף תגובה   סגור  שירים קצרים: עם הפרדה ביניהם שירים קצרים: 11:49 30/1/2012 שירים קצרים: מתקצרים שיריי, גם חיי גופי. מתבונן למהות חיי, רואה את ההתהוות. מקשיב לרחשי ליבי , שומע את קולה של הדממה. שואל עצמי, מי אני? אין מי שיענה. מחפש עצמי, מוצא את הזולת. מחפש משמעות, יתכן שבחיפוש נמצאת המשמעות? בחיפוש נמצאת המשמעות, אם נמצא אותה, מה המשמעות ? מחפש דבר (כדי שיעזור לי) מוצא את הדבר. הדבר עוזר לי. כעבור יומיים שוכח מהדבר. האם עוזר לי הדבר? כשנמצא את המשמעות כיצד נשמר אותה? כשנמצא את המשמעות נאחז בה ונשמר אותה, מה נותר מהמשמעות? כשאנחנו כבר חופשיים, היכן היא המשמעות? איך נדע שזו לא אשליית התודעה? זה בדיוק העניין בשאלת הקוואן. שנגיע לנקודה, בה התודעה והמחשבה מאבדת את עצמה לדממה ושותקת. ברגע הזה, של דממה, מגיעה התשובה, לא במילה, או רעיון, אלא בתחושה מלאת עוצמה ובחוויה של הוויה. את המשמעות (לחיים), אנו נותנים בתודעה וחיים את החיים, בהתאם למשמעות שיצרנו לעצמנו בתפיסותינו, אמונותינו ומחשבותינו, על המשמעות. מה? מה כבר יכול להיות? תהיה שמחה גדולה, לגלות דבר חדש! החדש, האם הוא לא ידוע? הישן, האם הוא גם נושן? מאיפה? מאיפה היא נובעת, המצוקה?  הוסף תגובה   סגור  "המהירות עזרא מילגרום 11:51 30/1/2012 מהשטן"  הוסף תגובה   סגור  שירים קצרים: עזרא מילגרום 11:44 30/1/2012 שירים קצרים: מתקצרים שיריי, גם חיי גופי. מתבונן למהות חיי, רואה את ההתהוות. מקשיב לרחשי ליבי , שומע את קולה של הדממה. שואל עצמי, מי אני? אין מי שיענה. מחפש עצמי, מוצא את הזולת. מחפש משמעות, יתכן שבחיפוש נמצאת המשמעות? בחיפוש נמצאת המשמעות, אם נמצא אותה, מה המשמעות ? מחפש דבר (כדי שיעזור לי) מוצא את הדבר. הדבר עוזר לי. כעבור יומיים שוכח מהדבר. האם עוזר לי הדבר? כשנמצא את המשמעות כיצד נשמר אותה? כשנמצא את המשמעות נאחז בה ונשמר אותה, מה נותר מהמשמעות? כשאנחנו כבר חופשיים, היכן היא המשמעות? איך נדע שזו לא אשליית התודעה? זה בדיוק העניין בשאלת הקוואן. שנגיע לנקודה, בה התודעה והמחשבה מאבדת את עצמה לדממה ושותקת. ברגע הזה, של דממה, מגיעה התשובה, לא במילה, או רעיון, אלא בתחושה מלאת עוצמה ובחוויה של הוויה. את המשמעות (לחיים), אנו נותנים בתודעה וחיים את החיים, בהתאם למשמעות שיצרנו לעצמנו בתפיסותינו, אמונותינו ומחשבותינו, על המשמעות. מה? מה כבר יכול להיות? תהיה שמחה גדולה, לגלות דבר חדש! החדש, האם הוא לא ידוע? הישן, האם הוא גם נושן? מאיפה? מאיפה היא נובעת, המצוקה?  הוסף תגובה   סגור  חברים יקרים, כנראה שהפורום הפך להיות "אין" טנחנו מוטרדים מפרסומות , אבל בכל זאת אנחנו מנסם שלא לחסום אף אחד, כי אנחנו מאמינים שהפורום תוח לכולם. הבעיה נמצאת לקראת פתרון, אתכם הסליחה תבלו ותהנו. יוסי 8:28 30/1/2012  הוסף תגובה   סגור  יקיריי ראו מאמר חדש שמתפרסם בוואלה חדשות/ דעות אשמח לתגובותיכם גם כאן וגם בוואלה יוסי 8:21 30/1/2012 אחריות/ יוסי אלפי מי בכלל זוכר את המושג הארכאי "אחריות"? המושג שהיה פעם חלק נכבד מהדיאטה המוסרית בישראל ומרכיב בלתי נפרד מהדי.אנ.איי בעמוד השדרה הישראלי. "זה לא אני!" "זה לא בקדנציה שלי!" "... זה קרה לפני שנכנסתי לתפקידי!" אלו הם רק זער מזער מתוך ארסנל המשפטים הפורקים את האחריות מעל כתפי האחראים. מה קרה לנו בדורות האחרונים? "אני לא אחראי" "אני לא לוקח אחריות" הם חלק מהמשפטים השגורים בפיהם של המתחמקים מלקחת אחריות. זה עובר כחוט השני בכל ההיררכיות, מלמעלה עד למטה, מראשי ושרי ממשלות ישראל, דרך חברי הכנסת, עבור בראשי ערים, המשך בראשי מחלקות, וועדות וכל אלו שנבחרו על ידינו על מנת שייקחו אחריות וינהיגו אותנו במעגלים הרחבים והצרים של חיינו. מדינה עולה בלהבות, שריפות, אובדן דרך, חברה מסוכסכת, ילדים שואלים ואין מי שייקח אחריות. כמו בשלטון המרכזי כך גם במערכות חיינו האחרות, מנהלי מוסדות לא לוקחים אחריות. במערכת החינוך היום לא לוקחים אחריות, במערכת הבריאות מעבירים את האחריות, במערכות הכלכלה מתמסרים באחריות וממשיכים לכדרר במערכת הביטחון ובכל אחת ואחת מחוויות חיינו כישראלים. דבר המחלחל אל חיי המשפחה והחינוך המשפחתי, גם ההורים לא לא לוקחים אחריות ומאשימים את הטלוויזיה, את התקשורת, את המורים. בקיצור, אף אחד מאיתנו לא לוקח אחריות ואלו שעושים זאת נקראים "פריירים". פעם מנהיגים היו מתפטרים כשהיה קורה משהו סביבם, הם היו לוקחים אחריות, מבן גוריון ועד אחרון השרים. פעם כשהיה מתפטר בר סמכא זה או אחר כמחאה על חוסר האחריות של המנגנון, הייתה התפטרותו גורמת לרעידת אדמה חלקית אם לא קולוסאלית. היום כל מי שמתפטר נשכח תוך יום או יומיים ואיש לא זוכר על שום מה התפטר. בעיית הבעיות שלנו היא האחריות שהפכה להיות מושג זר שירד מהארץ ומכל המעגלים שבה. בפרויקט מיוחד, אני מגיע בימים אלה לסיורים ומפגשים עם ילדים ונוער במערכות החינוך והתרבות בכל רחבי הארץ. בהופעתי אלו, אחרי שקראתי וסיפרתי את הסיפור "המלך הלך לישון" (העוסק במלך שפרק מעל עצמו כל אחריות) דיברנו על מלכים, מנהיגים ושאר "מבוגרים" ובמיוחד עסקנו בהגדרת המושג "אחריות". ילדים הביעו דעות שונות ונתנו דוגמאות מעניינות, המגדירות את מושג האחריות. בהופעה בעיר שדרות בפני ילדי כיתות ה', בבית הספר התורני מדעי, לפני מספר שנים הפליא אותי ילד אחד. אחרי שהמורה הקימה אותו מספר פעמים ממקומו והעבירה אותו, כלאחר כבוד ממקום למקום, עקב "הפרעה לסופר האורח" (הוא צחק מהבדיחות שלי. המורה חשבה שאני בן אדם רציני). ממקום מושבו בשורה שאחרי השורה האחרונה, ממש מאחרי כל הקהל, הוא הרים אצבע עקשנית בקול מתחנן: "אני יודע מה זה אחריות" הוא אמר בקול מצפצף. "בבקשה" פניתי אליו. "אחריות מתחילה באות א"' לחש. ו..... ? שאלתי. א' זה אני. אני חייב לשמור על עצמי קודם כל. "יפה". חייכתי. והאות ח'? "ח' מצטרפת ל א' ושתיהן עושות אח. יש לי אח קטן ואני הגדול. יש לי אחריות על האח שלי. המשכתי לשאול את הילד: ומה עם האות "ר"? "יחד עם האות ר' יש את המילה "אחר". אני לא רק אחראי לאחי, אני אחראי לאחרים בכיתה, בשכונה ובכלל. " זהו?" שאלתי. "לא. אחרי האחר יש י' וזה כבר "אחרי". כשאני לוקח אחריות כולם הולכים אחרי. "אז מה תעשה עכשיו עם האות ו"' הקשתי. " יחד עם האות ו' המילה תהיה אחריו. אבא שלי לקח עלי אחריות אז אני הולך אחריו. באש ובמים." החיוך שלי אל המורה הפך לרחב יותר וגבותיי הורמו כאילו שאלו במפגיע: "נו???" "ומה עם האות ת' " שאלתי את הילד, כאילו הייתי שותף לניצחונו. "המילה אחריות מסתיימת ב ת' ומתחילה ב א' . זה אומר שאם לקחת אחריות אתה חייב להתחיל ב א' ולסיים ב ת' ". הילד צחקק ושאל: "אתה מקבל את ההגדרה שלי?" המורה המענישה חייכה חיוך של ניצחון ואמרה: "אתה רואה איזה ילדים חכמים יש לי?" איך המשפט אומר? "מפי עוללים..." קיבלתי את ההגדרה של הילד, הפנמתי ועכשיו היא שלכם: אחריות= א =אני אח=אחי אחר=אחרים, אחרי= מנהיגות אחריו=מסורת א-ת=אחריות מ- א' ועד- ת' הילדים הפנימו את המושג אחריות, מה קורה מאוחר יותר? לאן זה נעלם? האזינו מנהיגים ושמעי ממשלה – ילד מכתה ה' בשדרות שלח מסר אס.או.אס: קחו אחריות!!  הוסף תגובה   סגור  ספסל ציבורי טלילה 19:46 29/1/2012 ספסל אם לא היה כבד פה והיה מספר על היום שעבר היה משורר על איש בלי שמיכה משעין ראש אותו איש, אינו מתחלף אותה דמות באותו מקום משעין ראש לישון היה מספר על נעל נטושה שמישהו זרק,הניח עליו וכבד לו כבד עכשיו זקן ערירי מתקשה ללכת מהרהר על תוחלת חיים על חברים שאינם עיניו זגוגיות הוא נח והספסל חש הכל.... וישבו שם זוג מתבגרים הם רוצים לכבוש גבעות והרים הם ישנו את העולם יאמצו את הספסל הזה, יקראו לזה סימן יקראו לזה גורל. הוא יאמר שהוא חלוד נמאס לו לשמש משענת קנה רצוץ לכל עובר ושב הוא מבקש תמיכה כי גם לספסל יש ימים , שהוא רוצה שישאלו מה שלומו  הוסף תגובה   סגור  יוסי, האם בתיאטרון העם מעלים מחזות מקוריים? שרון שפירא 12:03 29/1/2012 אם כן, כתבתי קומדיה "לב העניין". תקציר מח' ההשתלות בבית-חולים ישראלי. הפרופסור זלמן שמוקלר מנהל בית החולים והמחלקה מקבל הודעה מבית החולים היהודי בבריטניה על הימצאותו של לב להשתלה שמתאים לשני חולים ברשימת המועמדים להשתלה. אחד המועמדים הוא יהודי עשיר המצוי בניו-יורק והמוכן לתרום סכום כסף גדול לבית החולים, והמועמדת השנייה ישראלית צעירה אחייניתה של המנתחת הראשית. הפרופסור מכנס את וועדת ההשתלות של בית-החולים הכוללת את הפרופסור, המנתחת הראשית, היועץ המשפטי של בית החולים ומזכירת המחלקה להחליט אצל מי מבין המועמדים יושתל הלב. בדיון של וועדת ההשתלות עולים היבטים של יושר, יושרה, חוק, סחר באיברים ועוד. הסוף מפתיע. ההצגה היא קומדיה סאטירית על תפיסות המוסר והצדק בחברה הישראלית ומחדדת את ההבדלים בין סוציאליזם וקפיטליזם.  הוסף תגובה   סגור  שרון יקר, שלח אלי עותק, ללא התחייבות. אני חושב שיש לך את המייל יוסי 12:07 29/1/2012  הוסף תגובה   סגור  לצערי החלפתי מחשב, שלח אליי בשנית isom@netvision.net.il שרון שפירא 13:22 29/1/2012 והפעם אכניס זאת ישר לרשימת אנשי הקשר  הוסף תגובה   סגור  אילנה איפה את? אין שום תגובה, את עוד עסוקה בשיפוץ? יוסי 18:35 28/1/2012  הוסף תגובה   סגור  בוקר טוב ליוסי ולכולם. כן. אני עוד עסוקה בשיפוץ. לא בכדי היה בפסטיבל ערב סיפורים בנושא שיפוצים. ב"ה אגיע ביום שלישי לסיום הקורס. אני מקווה לפגוש כמה שיותר מהחברים. להתראות. אילנה אבישר 9:20 29/1/2012  הוסף תגובה   סגור  ש.קצרים עזרא מילגרום 23:32 27/1/2012 מה? מה כבר יכול להיות? תהיה שמחה גדולה, לגלות דבר חדש! החדש, האם הוא לא ידוע?  הוסף תגובה   סגור  ש.קצרים ע.מ 19:22 28/1/2012 הישן, האם הוא גם נושן?  הוסף תגובה   סגור  חברים, יש למטה ילדה בשם אלה שהתחילה סיפור יפה בואו נעזור לה להמשיך אותו, איפה כל הטובים שבכם? יוסי 19:52 27/1/2012  הוסף תגובה   סגור  סיפורים גדעון פרג'ון 18:06 26/1/2012 ליוסי אלפי שלום רב, יש באמתחתי מספר סיפורים, פתגמים מהווי המזרח, אשמח לשמוע ממך אם יש לך עניין לראות אותם. אני לא אוהב להתכתב ב FACEBOOK ואני מעדיף בדא"ל . שמי גדעון פרג'ון, טלפון: בבית 048387856 נייד : 0544243661 הצעה לסיפרים  הוסף תגובה   סגור  ישמחו לעזור במשרד 035616124 יוסי 14:22 27/1/2012  הוסף תגובה   סגור  מופעים קרובים - סיפורי נשים תיאטרון העם 10:20 26/1/2012 שלום רב, במהלך פברואר יעלו שני מופעים של סיפורי נשים, האחד בהיכל התיאטרון במוצקין, השני באור יהודה. לפרטים היכנסו ללוח המופעים. נתראה  הוסף תגובה   סגור  יש לאחותי חלום אלה 21:06 25/1/2012 לאחותי בדיוק לפני כמה ימים והיא חולמת לצייר ספר  הוסף תגובה   סגור  אם יש לה חלום נגשים לה אותו. מה היא רוצה לצייר? יוסי 14:24 27/1/2012  הוסף תגובה   סגור  אני זוכר עזרא 22:59 25/1/2012 כשביתי היתה קטנה, היא לקחה מחברת 12 דף חלק, כתבה סיפור קצר וליד כל סיפור היא ציירה ציור.  הוסף תגובה   סגור  יש לכם אחלה אתר רינה מצליח 15:48 30/1/2012 אבל התכנים שאתם מביאים פה הם נוגדים את ההלכה ואת דעת התורה. הובלות קטנות גגות קלים  הוסף תגובה   סגור  הודעה לחברי הפורום! הזמנה לסיום מופע סיום קורס מספרי סיפורים 31.1.2012 תיאטרון העם 10:09 25/1/2012 חברים יקרים ב 31.1.2012 נקיים את מופע הסיום לקורס מספרי סיפורים ה - י"ח בשעה 18:00 באולם ביאליק - בית הסופר (רחוב קפלן 6 ת"א). ר א ו ה ו ז מ נ ת ם ! ! ! ! קובץ מצורף  הוסף תגובה   סגור  יאלהההה חברה עזרא מילגרום 20:48 25/1/2012 הזדמנות למפגש! להתראאות!  הוסף תגובה   סגור  בעזרת השם ובלי נדר אני מגיע ואשמח לראות כמה שיותר חברים. נפתלי 21:40 26/1/2012  הוסף תגובה   סגור  עמוד1 מתוך 135 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  לעמוד הבא  >> >>>

חדשות   חדש! תמונות מפסטיבל מספרי סיפורים 2011 לחצו כאן 11.02.2012 בשעה 19:00 סיפורי נשים בהיכל התיאטרון במוצקין 25.02.2012 בשעה 20:30 סיפורי נשים בהיכל התרבות אור יהודה כדאי להתעדכן בלוח המופעים של תיאטרון העם. לכניסה ללוח המופעים לחצו כאן. חדש!!! חנות המוצרים שלנו נפתחה... ספרים, דיסקים ו-DVD... "בשביל הסיפורים" - מהדורה כפולה של סיפורים מפי יוסי אלפי, מספר הסיפורים הלאומי. לחצו כאן לימי עיון, כנסים, אירועים סמינרים בהנחיית יוסי אלפי - הכנסו!! הכנסו לפורום מספרי סיפורים "המקום לסיפורים טובים" חגיגה למוסדות וארגונים ! ! מופעים עם ערך מוסף חדש!! סרטוני פסטיבל מספרי סיפורים ב youtube לצפייה לחץ לחצו לשמיעת סיפור השבוע תיאטרון העם ישראל (2001) בע"מ. רח' גרשון 41, תל אביב. טלפון: 03-5616124 פקס: 03-5616088 (c) כל הזכויות שמורות. כל הפרסומים והחומרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים ומיועדים לצפייה באתר זה בלבד.

פורום-forum  |  אודותיו  |  צור קשר  |  מופעים  |  כתבו עלינו  |  חנות מוצרים  |  מופעי שירה  |  מספרי סיפורים  |  קורסים  |  סדנאות  |  הרצאות  |  מאמרים  |  סיפורים  |  תמונות  |  פסטיבל  |  אורחים באתר