יוֹסִי בַּכִּנּוֹר – מתוך "שירים 2003-2005" מאת יוסי שריד
אִמִּי הִתְעַקְּשָׁה עַל נְגִינָה
בִּכְלִי נְשִׁיפָה אוׁבִּכְלִי מֵיתָר
(לִפְסַנְתֵּר לֹא הָיָה אָז כֶּסֶף)
כְּדֵי לַחְסֹךְ אֶת מוֹתִי הַמְיוּתָּר.
מוּטָב שֶאֲנִי אֲנַגֶּן בְּעַצְמִי אֶת הַהִמְנוֹן
מִשֶּׁיְנַגְּנוּ אֶת הַהִמְנוֹן עָלַי.
לֹא הָיִיתִי כַּנָּר מְחוֹנָן, אֲבָל גְּדוֹל הַמּוֹרִים
בְּכָל זֹאת לִמֵּד אוֹתִי.
פַּעַם שָׁאַלְתִּי אוֹתוׁ – הַמּוֹרֶה, מַדּוּעַ תְּלַמְּדֵנִי,
וְהוּא הֵשִׁיב בַּמִּבְטָא הַהוּנְגָּרִי הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ:
יוֹסִי, אֲנִי מְאוֹד אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ אוֹתךָ,
לִשְׁמֹעַ אוֹתְךָ –
מְדַבֵּר.
הוצאת "ידיעות אחרונות"
|
